ועז"א שאם עבר על כריתות כו' שפגם בחי' הרצה"פ שבנפש שעז"א לא יאבה ה', וא"כ אין יוהכ"פ שהוא הגורל שבנפש מועיל כנ"ל אז יסורין ממרקין שהו"ע תיסרך רעתך כו'קנט ודעי כי רע ומר עזבךקס כו', דהיינו טעימת מרירות בנפשו לעורר בחי' עתיקא דעתיקין שהו"ע היחידה שישנה אפי' בקל שבקליםקסא, ועכ"ז לא נאמר מכפרין רק ממרקין שיש בזה ב' פירושים, א' לשון גמרקסב כמו ומירק אחר על ידוקסג, והב' לשון מריקה ושטיפה כמו ומורק ושוטף במיםקסד, כי מלבד שהיסורים שהוא טעימת החטאקסה גומר כפרתו כנ"ל, עכ"ז עדיין עוד צריך לביטושים למרק ולטהר ולזכך את מוחו ולבו להיות כולם מוכשרים אח"כ לתו' ומעש"ט, כי מאחר שכבר פרק עומ"ש לגמרי כענין והתברך כנ"ל ולא הורגל לקבל עליו עול במוח ולב, הנה אם גם שע"י המרירות יכנע לבו בשעת מעשה, עכ"ז צריך עדיין לביטושים עד שיתרכך לבו להיות כלי מוכשר לקבלת עול תורה ועבודה בקביעות (כי אין זה דומה לב' מיני תשו' הקודמי' כנ"ל בענין עבר על מ"ע שהפגם במדות והתיקון ע"י תשו' לעורר המוחי' ולתקןקסו המדות מחדש, או בעבר על ל"ת שהפגם במוחי' והתיקון ע"י יוהכ"פ שהוא הרצה"פ כנ"ל שעי"ז נטהר המוח והלב, כי כ"ז הם גילויי הנפש שמאירין בדרך אור וכלי וכשמעורר אור היותר גבוה הרי ממילא נתקן הבחי' התחתונה, אבל ע"י היסורים שמעורר יחידה שבנפש שאין לה שום כלי בדרך קבלה בפנימי' הנה לא תוכל להאיר בקביעות כ"א או שהנפש יסתלק כמו אצל ראב"ד או שהמרירות תסתלק, וע"כ יוכל ליפול ח"ו) וע"כ צריך עדיין לביטושים ושפלותקסז עד שיכנע לבבו הערל לגמרי וירחץ מטומאתו ואז יוכל לקבל עול תורה ועבודה כנ"ל.
ח) והנה אחר שנת' היטיב ענין ג' חילוקי כפרה הנ"ל, יבואר ג"כ הפלוגתא שבין הבבלי להירושלמי, ובירושלמי גופא ההפרש בין ר"א לר' יהושע בענין כשנים, דהנה השני הוא חוט הלבן הצבוע בגוון אדום שגוון האדום מורה על החטא כמ"ש עשו הוא אדוםקסח, או מדוע אדום ללבושיךקסט, והתולע הוא עצם הרע, שהוא עצם האדמימות שבו צובעיןקע, והנה לפי הבבלי הגוון אדום מורה על פגם המדות (שהמדות הם גווני הנפש כמבואר בענין ססגונא ששש בגווניןקעא ), והמוחין נק' עצם לגבי המדות, ולכן מפרש שאם יהיו חטאיכם רק כשנים שהעצם הוא לבן רק הגוון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור