יבקש בהמז' העתק הנוסח לאנשי צבא באה"ק ת"ו. הנקודות:
פתגם הבעש"ט שכל ענין שרואים כו' - הוראה במילוי תפקיד האדם, עאכו"כ ענין תמידי (הנמשך כו"כ זמן).
נקודת הצבא ויסוד קיומו - קב"ע. אפילו בפקודה שכלית - אסור לחכות במילואה עד שיתבונן ויבינה בשכלו (ועי"ז יכול לסכן כל הצבא ו המלחמה) - כ"א העיקר ה"נעשה". כך הוא גם בנוגע לחייל שהוא חכם גדול בתכסיסי מלחמה - מוכרח נעשה קודם לנשמע.
כ"ז הוא אפילו אם המפקד הוא בעל מום ר"ל ומלא חסרונות וכו' ובלבד שיש לו "סמיכה" (שהועמד כמפקד) ע"י הגענעראל ראשי.
וכנ"ל בקיום כ"ז תלוי גורל כל המדינה.
ואם במפקד בו"ד (בשר ודם) כך עאכו"כ בממה"מ הקב"ה.
נדפסה בלקו"ש חי"ד ס"ע 295 (בתאריך תשכ"ט - בערך), והושלמה עפ"י העתקה, והיא אל מו"ה משה שי' פעלער.
פתגם הבעש"ט: ראה גם לעיל אגרת ט'קנט, ובהנסמן בהערות שם.
נקודת הצבא: ראה גם לעיל חי"ד אגרות ד'תתקצא. ה'רלה. חי"ח ו'תתכב. חי"ט ז'מב.
יובא מ: igros-index · Kehot Publication Society · commercial · העותק השמור ב־RebbeHub