אגרת ט'קט

ב"ה, טז אדר, ה'תשכ"ו

ברוקלין, נ.י.

- שנת השבע, שנת השמיטה -

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

מו"ה יהושע שניאור זלמן שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו.

ובעמדנו למחרת ימי הפורים , ימי אורה ושמחה וששון ויקר,

כפשוטם, וכדרשת חז"ל : אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפילין,

יהי רצון אשר בכל אחד ואחת,

- שהרי הודיעונו רז"ל שאף הן (נשי ובנות ישראל) היו באותו הנס, ועוד יתרה בזה, אשר אף שהי' הנס בימי מרדכי ואסתר, הרי נקראת המגלה ע"ש אסתר, ורק על שמה -

יתוסף - ע"י ימי הפורים האלה ועניניהם - אורה ושמחה וששון ויקר בעסק התורה ובקיום מצותי' (שהוקשו כולן ליקר אלו תפילין),

ומסמך גאולה לגאולה , דמגאולת פורים דאכתי עבדי אחשורוש אנן, הרי לאחרי (כלשון הכתוב ) רגע קטן (אבל) בעגלא דידן נצא מהעבדות לחירות ולאור גדול , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

בברכה

נ.ב.

לפלא השאלות ע"ד סדרי הלימודים וכיו"ב - שה"ז תלוי באיכות התלמידים שי' ידיעותיהם וכו'. ורק על אתר יש להחליט בזה. ולאחרי שבועות אחדים בסדר שתבחר בו ההנהלה - הרי יכולים גם לשנות קצת (באם יהי' צורך).

שנת השמיטה: מטענות המן דדתיהם שונות - ששומרים שביעית (תרגום שני. אגדת אסתר).

למחרת ימי הפורים: להעיר ממגילה (ב, א) דלשיתסר ושיבסר שייכות מיוחדת לימי הפורים דקאי בולא יעבור (דיש לומר דלאחרי זה גם לא יעבור ליכא, כי איסורו דומה לאיסור בל תוסיף דישנו רק בזמנו. אלא דצ"ע במרדכי ריש מגילה ובבגדי ישע שם). ולפי הירוש' (שם) כל החודש קאי בולא יעבור (וי"ל - דלא אח"ז. ועפ"ז יובן בפשיטות ל' הירוש': כל החודש כשר לקריאת המגילה מה טעמא והחודש אשר נהפך כו' א"ר חלבו ולבד עד ט"ו כו' ולא יעבור - דאינו חוזר מכל החודש כשר כו' (שהרי מקראי מייתי לה) אלא דארי' הוא דרביע עלי', איסור דולא יעבור. ואכ"מ). ונוסף בשיתסר - דכשחל ט"ו בש"ק מוקפין עושין הסעודה בט"ז (שו"ע סתרפ"ח ס"ו).

וכדרשת חז"ל: מגילה טז, ב.

אורה זו תורה: מתאים לאורה כפשוטו, כי אית היכלא דנהורא דלא מתפתחא אלא לב"נ דהוה מתעסיק בנהורא דאורייתא (ת"ז ריש תי"א).

------------------------

מ. שניאורסאהן

כללי-פרטי. נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 341, והושלמה עפ"י צילום האגרת.

דדתיהם שונות: אסתר ג, ח.

מו"ה יהושע שניאור זלמן: סרברנסקי, מלבורן. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'פח, ובהנסמן בהערות שם.

לאיסור בל תוסיף דישנו רק בזמנו: ראה אנציק' תלמודית בערכו. וש"נ.

בולא יעבור: אסתר א, כז.

והחודש אשר נהפך כו': שם ט, כב.

דארי' הוא דרביע עלי': עירובין עח, ב. וראה אנציק' תלמודית בערכו. וש"נ.

אורה ושמחה וששון ויקר: אסתר ח, טז.

הודיעונו רז"ל: פסחים קח, רע"ב (עיי"ש פרש"י ורשב"ם).

ורק על שמה: דעל זה לא מספיק הטעם דאסתר דוקא שלחה לחכמים קבעוני כו' כתבוני (מגילה ז, א).

אורה..ויקר: ראה ג"כ שערי אורה (לאדמו"ר האמצעי) שער הפורים בסופו.

שהוקשו כולן: קידושין לה, א (נת' בלקו"ת שלח מ, ד. אוה"ת להצ"צ ס"פ בא).

ומסמך גאולה לגאולה: מגילה ו, ב.

דאכתי עבדי: מגילה יד, א.

אחשורוש: פי' השם מאדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק - ראה רשימות הצ"צ למג"א (בתחלתן).

כלשון הכתוב: ישעי' נד, ז.

ולאור גדול: יש לומר כי המבואר בשערי אורה (שם) דליהודים הייתה אורה גדולה מאור, היינו מאור סתם, משא"כ אור גדול.

------------------------

שערי אורה .. שער הפורים בסופו: ד"ה וקבל היהודים פל"ב ואילך (צח, ב ואילך).

אוה"ת להצ"צ ס"פ בא: ע' שמט ואילך.

רשימות הצ"צ למג"א: נדפס לאח"ז באוה"ת מגלת אסתר.

ע"ד סדרי הלימודים: בישיבה במלבורן. ראה לעיל אגרת ט'עג.