אגרת ט'שמו

ב"ה, כ"ג תמוז, ה'תשכ"ז

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבו בו כותב איך הכיר חסדי ה' וראה גודל הנסים וכולי, ואשר תיכף ביטא את הכרתו זו במעשה בפועל, קיום מצות השם יתברך, מצות הנחת תפילין, והחלטתו לעלות בקדש בדרך העולה בית

א-ל.

ויהי רצון שתקויים בו הבטחת חכמינו ז"ל מצוה גוררת מצוה, שתהי' הנהגתו היום-יומית הולכת ומתאימה יותר ויותר לתורתנו תורת חיים ומצותי' עליהן נאמר וחי בהם. והרי תמיד יש מקום להטבה בכל עניני טוב וקדושה, שאין-סופיים הם כיון שמקורם מהאין-סוף יתברך ויתעלה.

והרי כעת קל הדבר יותר בעמדו תחת רושם המאורעות והנסים, שהנס (מלשון אשא נס על ההרים) מעלה את האדם בהתעוררות ואצילות רוח להכיר נפלאות הבורא והשגחתו הפרטית. ואדם שהוא בר שכל מוכרח לבוא לידי מסקנא מידית שאם השי"ת הוא בעל הבית בעולמו בשעת הנס, הרי בודאי שהוא בעל הבית גם למחר ומחרתים ולאחר זמן. שזה מחייב את האדם לקיים מצוות הבורא ית'. ובאם בעבר הי' מה שהי', אבל מכאן ולהבא צריך להיות סדר חיים בהתאמה לציווי ה' ובשמחה וטוב לבב. ואף על פי שלפעמים נראה שיש קושיים, אבל בהחלטה בתוקף המתאים רואים שהקושיים ברובם מדומים או על כל פנים קלים יותר משנראו, ובכל אופן כדאי וכדאי להתגבר עליהם.

ובודאי יעמוד בקישור עם אותם מחבריו שהשפיעו עליו לטובה ואשר גם להבא בודאי שיהיו מוכנים לעזור לו ככל האפשר. והשי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה בגשמיות וברוחניות גם יחד.

בברכה להצלחה ולבשורות טובות.

Kehot Publication Society · commercial