ציון במפשט תפדה
ע
קיצור ציון ע"י שיהי' בה עושי משפט תפדה, ושביה היינו בעלי תשובה בזכות הצדקה, והנה באר בשדה זה ציון, ג' עדרי ציון ג' רגלים ונק' ציון ע"י קיום התורה ועבודה וגמ"ח הנזכרים בפסוק ולאמר לציון עמי אתה.
ב) וביאור ענין ואשים דברי בפיך עפמ"ש בד"ה כי תשמע בקול פ"א בענין שיש מפתחות החיצוניות, והיינו שהוא ית' ממלא כל עלמין אתה עשית את השמים כו' והוא בחי' זיו והארה בעלמא, והיינו בחינת מלכות שנק' דבר הוי' שאמר והיה העולם כו', אבל התורה היא בחינת והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך אנכי ממש ולא שם בלבד כו', ונק' מפתחות הפנימיות וזהו ואשים דברי היינו של עצמות המאציל וכן פי' הרמ"ז ר"פ בראשית דף ד' סע"ב דפי' דברי היינו כמו ודבריי לשון רבים הא' הוא ענין מל' דאצילות שהוא מקור דבי"ע הב' דברי הוא ענין מל' דאדם קדמון שהוא פנימית כל האצילות יעו"ש, וכן פי' בסידור ע"פ ישלח דברו וימסם שהם ב' בחי' מל' הנ"ל, ועמ"ש בד"ה ועשית ציץ בענין ופתחת עליו פתוחי חותם, ועמ"ש במ"א ע"פ אדם לעמל יולד כו' לעמל פה כו' ועדיין א"י אם לעמל תורה אם לעמל שיחה דפי' עמל שיחה אשר אפ"ל עמל שיחה הוא המשכה להמשיך עש"מ, והוא נמשך ע"י עסק התפילה שנק' חיי שעה המשכת המל' דאצילות שנק' זיו והארה להחיות בי"ע דוגמת מפתחות החיצוניות כו', אכן עמל תורה הוא המשכה מבחינת אשר אנכי מצוך היום שהוא מפתחות הפנימית כו', גם ע"ד בשבת נאמר ממצוא חפצך ודבר דבר דהיינו איסור דברי חול משא"כ דברי תורה כו', וכמו"כ למעלה שבת אינו מבחי' דיבור דעש"מ כו' כ"א גילוי דעשה"ד וידבר אלקים כו' אנכי כו' שמ"ת היה בשבת כי דיבור זה נמשך מלמעלה מעלה היינו מבחי' אנכי הוי' כנ"ל משא"כ בעש"מ נאמר ויאמר אלקים כו' ולא נזכר כלל שם הוי', ופי' ואשים שימה לשון עשייה גשמיות היינו שנמשך הדיבור העליון שהוא מבחי' מל' דא"ק בתורה הגשמיות שלפנינו ואדרבה דוקא בעשי' הגשמיות מאיר העצמות כמ"ש בלקו"ת בשה"ש ד"ה שחורה אני ונאוה דרוש השני פ"א וז"ל כי הקב"ה נק' אצלינו בשם חתן מלשון חות דרגא והוא בחי' המשכת אוא"ס ב"ה בעשי' הגשמיות והיינו במ"ת דכתיב ביום חתונתו שאז הוא זמן הנשואין שכמו הנשואין עד"מ בחי' הזווג והיחוד הוא המשכת הטיפה הנמשכת מן המוח של המשפיע בבחי' המקבל כו' כך התורה היא בחינת חכמתו ורצונו בבחי' א"ס ב"ה חכים ולא בחכמה ידיעא כו' והמשכה זו בבחי' א"ס ממש היא שנתפסת ונקלטת בנשמות ישראל כו' עכ"ל, וזהו ואשים דברי בפיך היינו הדיבור הנמשך ממל' דא"ק המאיר בפנימיות המוחין דאצי' נמשך בעשי' הגשמיות בתורה שלפנינו וזהו"ע ותורה שם בישראל תילים סי' ע"ח ר"ל שם הוא ג"כ שנמשך בעשי' גשמיות כנ"ל בענין ואשים דברי בפיך וכמ"ש בלק"ת בד"ה תורה צוה פ"ד ע"ז וז"ל, והענין דאיתא בלק"ת מהאריז"ל ע"פ ויקם עדות ביעקב כו' שבחי' יעקב מקבל מבחי' נובלות חכמה שלמעלה תורה שהוא הנק' עדות שאינו ממשות ועצמות התורה שהיא יסוד אבא אלא עדות לבד דהיינו הארה בעלמא כמו העדות על הדבר שאינו מהות הדבר ועצמותו ממש, אך תורה שהיא עצמיות יסוד אבא הוא בפנימיות ז"א הנק' ישראל וזהו ותורה שם בישראל עכ"ד יעו"ש בלק"ת ד"ה תורה צוה ומזה י"ל ענין ואשים דברי בפיך.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- דברים כרך א
- מזהה
- rh-jzkf2tk1
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.