עב

ע"י המצות וימינו תחבקני. והנה אוהל מועד גימ' יוסף אשר יוסף זהו ההמשכה בפנימית הנמשך אחר המקיף, ובנפש י"ל שזהו שמחה של מצוה כי השמחה אינו אלא ע"י שנמשך בהשגה בפנימית שמזה נמשך השמחה וע"ש בהביאור דבמדבר סיני באוה"מ פ"ה כי אלה תולדות יעקב יוסף כמ"ש בזח"ב פקודי דרמ"ב ע"א, וזהו ואשים דברי בפיך בחי' יעקב בריח התיכון ומזה נמשך ובצל ידי כסיתיך ואח"כ ההמשכה בפנימיות זהו לנטוע שמים וליסוד ארץ, וכ"כ בד"ה ביום השמיני שלח פ"א ג"כ מענין צל וז"ל ולכן נק' בחי' צל כמו שהצל הוא מגן להיות מכסה ומסתיר מחום השמש ומזרם וממטר כך הנה אהבה זו שמבחי' פנימיות נקודת הלב אף שהיא מסותרת ומתעלמת כו', וע"ש שההמשכה זו מבחי' ישת חשך סתרו, ופי' הוי' צלך על יד ימינך היינו מה שה' צלך זהו על יד ימינך שהוא גמ"ח כנ"ל, וקרוב לזה פי' בד"ה ביום השמע"צ שמאלו תחת לראשי הנ"ל, וזהו פי' ובצל ידי ע"ד שנאמר ומתחת זרועות עולם, דלכאורה אינו מובן איך שייך זרועות מתחת העולם, אלא הענין שהוא בחי' סוכ"ע שהוא עד"מ זרוע וידו הכפופה שמקפת הדבר מכל צד וזהו ג"כ פי' כתר מלשון כותרת מלשון כתרו את בנימין שהו"ע המקיף וסובב כמ"ש בביאור הראשון ע"פ יונתי בחגוי פ"ד, ולכן בחי' סוכ"ע נק' ובצל ידי כסיתיך.

והנה אעפ"י שע"י התורה נמשך ואשים דברי בפיך עכ"ז צ"ל ג"כ גמ"ח כדי להיות ובצל ידי כסיתיך יען שקיום האו"פ הוא ע"י האו"מ, ולכן הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו. הגם כי בתפילין הם ג"כ הפרשיות שמע והא"ש רק בתפילין הם בבחי' מקיף ובק"ש שאומר אחד ואהבת הם בבחי' גילוי בפנימיות ולכן תחלה צ"ל המקיף ואח"כ הפנימי' וכמ"ש כ"ז בתו"א בד"ה ויקהל משה, וע"כ אעפ"י שע"י התורה נמשך ואשים דברי בפיך בבחי' או"פ צ"ל גמ"ח כדי להיות ובצל ידי כסיתיך בחי' או"מ כו'. ועוד זאת פעולת הגמ"ח דוקא שע"י המצות וגמ"ח תהי' בחי' שמירה לבחי' המשכת אשר אנכי מצוך היום הנמשך ע"י התורה להיות לה שמירה וקיום בלב כמ"ש בלק"ת בד"ה כי תשמע פ"ג בענין לשמור את כל מצותיו כו' ע"ש, ואפשר זהו"ע שמור לנוק' שהמצות הם במל' והוא לבוש מל' בחי' יפתי השומר שלא להיות אלביש שמים קדרות כמ"ש בהביאור דיונתי בחגוי הסלע הנ"ל פ"ג, וזהו ובצל ידי שהוא מל' כסיתיך ובתו"א בד"ה יביאו לבוש מלכות איך ע"י קיום המצות בעשי' הגשמיית נמשך מבחי' סוכ"ע וזהו"ע מ"ש פיה פתחה בחכמה, ופי' בזח"א ס"פ תולדות דקמ"ה ע"א ופי' במק"מ וז"ל המל' אינה פותחת פיה לדבר רק ע"י החכמה שהוא אבא המייסד אותה ובזה יש לה כח לפתוח פיה ולדבר עכ"ל ועי' מענין אבא יסד ברתא שהדיבור נמשך מחכמה דוקא שלמעלה מהשכל המושג באגה"ק ד"ה ויעש דוד שם והיינו ע"ד הנ"ל בפי' ואשים דברי בפיך בשם הרמ"ז, ותורת חסד על לשונה זהו"ע ובצל ידי כסיתיך והוא ע"ד שנת' בלק"ת פ' שלח בד"ה ביאור הדברים ע"פ אני כו' ושם פ"ד מענין חסדי הוי' חסד עילאה הוא רב חסד שיתגלה לע"ל וזהו וחסדי מאיתך לא ימוש כו' כמ"ש בזח"ג נשא דקל"ג ע"ב (ובלק"ת נדפס קל"ו ב' והוא טעות) אך הכלי לזה הוא חסד דאצילות שעליו נאמר וכמה גופין תקינת לון כו' עכ"ל, כך ע"י המצות נמשך ובצל ידי כו'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org