ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
צח
המצות. כידוע שתר"ך מצות הם תר"ך עמודי אור, והוא מבחי' כתר ורצון עליון, לשון כותרות ומקיף כמ"ש כתרו לי כו' כמ"ש וימינך תחבקני, כמשל האדם שמחבק את חבירו ביד ימינו לבלי יפרד ממנו. כך ע"י קיום המצות בעשייה גשמיות דווקא נמשך מלמעלה על כל אחד מישראל מקיפים עליונים ונק' צל ידי כמו הצל שמגין מגשם ומזרם וחום, כך המצות מגינות על ישראל. וז"ש ומתחת זרועות עולם, שדוקא מבחי' זרועות עולם דרב חסד שע"י המצות ורצה"ע דכתר יוכל לבוא גם מתחת להיות מקיפים לנש"י כמ"ש כצנה רצון תעטרנו. וזהו ובצל ידי כסיתיך.
ויש עוד פי' על ובצל ידי כסיתיך דקאי על האהבה המסותרת שיש בכ"א מישראל ששרשו למעלה מעלה מבחי' מקיף עליון דישת חשך סתרו, ונמשך ובא בכ"א בהעלם ומקיף לכן נק' אהבה מוסתרת שעז"נ ה' צילך על יד ימינך (כמ"ש למעלה בענין וימינך תחבקני) לשמור ולהגן מכל המחשבות זרות והרהורים רעים.
אך גם בגמ"ח שהוא כללות המצות דמקיפים יש ג"כ בהם ועל ידם המשכת או"פ הוא ענין שמחה של מצוה מהתבוננות דבשמחה וטוב לבב מרוב כל, שהמצות הם יותר גבוהים מרוב כל חיי העוה"ב שהוא רק זיו והארה, שמזה ישמח ישראל בעושיו בשמחת הנפש בפנימיות באלקות ע"י קיום תומ"צ בבחי' מקיף ופנימי. וכידוע שהמשכת הפנימי צ"ל תחלה בחי' מקיף כמארז"ל כל הקורא ק"ש בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר. הגם שהפרשיות שבתפילין הם שמע והא"ש כמו בק"ש. אך בתפילין הם בחי' מקיפים על ראשו, ובק"ש הוא מאיר בפנימי' במוחו ולבו. אך בלא מקיף א"א להיות גילוי הפנימי, לכן ק"ש בלא תפילין הוא עדות שקר, וזהו שאמר פיה פתחה בחכמה ע"י ואשים דברי בפיך תורת חסד על לשונה, ב' בחי' חסד יש חסד מלגאו וכמ"ש וחסדי מאיתך לא ימוש והכלי לזה הוא חסד דלבר חסד דרועא ימינא, בחי' וימינך תחבקני ובצל ידי כסיתיך.
וכידוע בענין אוהל מועד אוהל לשון מקיף ומועד לשון ונועדתי, ונודעתי, שהוא ענין יחוד וחיבור פנימי הוא ע"י יוסף בגימ' אוהל מועד ובגימ' ציון, כידוע שע"י צדיק עליון נמשך התגלות תוס' אורות בפנימי'.
אך כ"ז הוא תורה וגמ"ח שהוא המצות, שע"י הוא הגדלת איברים כמ"ש בזהר רמ"ח פקודין רמ"ח אברים דמלכא בבחי' פנימי' ומקיפים דבחי' ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך. אבל עיקר היחוד עליון הוא בחי' עבודה שהוא קרבנות ועכשיו תפילה כנגד תמידים תקנו שעז"נ לנטוע שמים כו'. שכללות ג' דברים האלה נק' שארה כסותה ועונתה, שארה זהו המזון דתורה ואשים דברי בפיך, כסותה הוא ענין המקיפים דגמ"ח וכללות המצות והו"ע ובצל ידי כסיתיך ואח"כ לנטוע שמים כו', שהו"ע עבודה בכלל הוא בחי' עונתה בגימ' הוי' צבאות שהוא עיקר היחוד ע"י תפלה וקרבנות שעז"נ לנטוע שמים וליסוד ארץ שהוא יחוד וחיבור משפיע ומקבל שמים וארץ העליונים ע"י הקרבנות, כי קרבן לשון קירוב
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- דברים כרך א
- מזהה
- rh-7gr1t25w
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.