אחד עשר יום
יט
וזהו ענין יחוד או"א אשר הבינה שהיא זהב מלבשת לאור אבא הוא התורה ואור אבא דוחה החיצונים כנודע מענין הנגעים דכתיב ימותו ולא בחכמה, והחכמה תחיה, משא"כ בהשתלשלות הגבורות נמשך היניקה לעשו וזהו ענין י"א יום דרך הר שעיר כו'.
והנה בספר פנ"י פי' י"א יום הם י"א ניצוצות שהם בק"נ כי בקדושה עשר ולא אחד עשר, אבל בקליפה כל המוסיף גורע הם י"א וכמ"ש בפע"ח שער הקדישים ובתו"א פ' תולדות בד"ה ראה ריח בני, וביר"ק נדה ד' פי' ג"כ שזהו ענין י"א יום שבין נדה לנדה, ומה שהן בחזקת טהרה צ"ל כיון שהם בקליפת נוגה וק"נ מתעלית לפעמים בקדושה כמו בשבת שנפרד הטוב שבנוגע מהרע ונכלל בקדושה, ועד"ז היו עשתי עשר יריעות עזים לאוהל על המשכן, ע"כ כמ"כ בענין נדה שלאחר שנפרד הפסולת מהאשה שהיא שם ב"ן ונטהרה ע"י מי מקוה אזי גם ק"נ נמתקת ולכן הם בחזקת טהרה, ועיין מענין נדה במא"א אות נו"ן ססעי' נ"ב ובאות זיין ס"ה ובאות ד' סעיף ח' בערך דוה, וברע"מ פנחס דרי"ג סע"א דנגע בירך שמאלא דיעקב דאיהו הוד כו' כל היום דוה אותיות הוד ע"ד מ"ש והודי נהפך כו'.
וזהו ענין ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה היינו בי"א יום הנ"ל כי ימים רבים פירשו ברבות שמות ספ"א ע"ד מ"ש ויהי בימים הרבים ההם שהם ימים של צער, והרמ"ז בפ' בלק דר"ב ע"א פי' שהם ג' קליפות שלמטה מנוגה והם ג' ימים שנעשית בהם זבה גדולה תוך י"א יום הנ"ל כי י"א יום הנ"ל הם בק"נ וכשג"ק הנ"ל מתחברים לק"נ עי"ז יונקים מהמל' כו' וז"ס ד' גליות ג"ק הנ"ל וק"נ כו'.
ועתה נבוא לפי' הפסוק אחד עשר יום מחורב, במא"א אות ח' סנ"ז פי' חורב מצד הגבורות, ובי"נ שם מל' נק' חרב כד אזדווג עמה ו' נק' חורב, גם חורב גימט' גבורה, גם י"ל חורב אותיות וחרב פיפיות וכו' לעשות נקמה וכמ"ש בגמ' ספ"ט דשבת חורב שירדה חורבה כו' כמ"ש אמלאה החרבה כשזה קם כו', ועמ"ש ע"פ מזמור שיר ליום השבת שכולו שבת ומנוחה והרי הוא הנק' וחד חרוב דהיינו ע"ד אמלאה גילוי אלקות יהי' וחד חרוב לנה"ב כו' ולעניני גשמיות ורחב"ד די לו בקב חרובין כו', ולכן משם הדרך לברר ק"נ זהו אחד עשר יום, והיינו שע"י גילוי אלקות במל' דאצי' ממילא היו מתבררים הניצוצים דק"נ ליכלל במל' כנר בפני האבוקה, וזהו והגוים חרוב יחרבו היינו עובדי כוכבים, ועמ"ש ע"פ שחורה אני ונאוה בענין כאהלי קדר שהוא הבחי' י"א לבונה בי"א סממני הקטורת יעו"ש, ומה שהלכו דרך ג' ימים זהו ע"ד הפלא והוא נגד ג' עולמות בי"ע שבהם ק"נ הנ"ל ודרך כלל בריאה חב"ד יצירה חג"ת עשי' נהי"ם, ע"כ ע"י הגילוי בג' עולמות בי"ע היה מתברר ק"נ כו' שבו י"א ניצוצים הנ"ל.
וענין עד קדש ברנע ותרגום רקם גיאה את"ל הדרך ממל' דאצי' לג"ק להכניעם הוא ע"י ק"נ א"כ רקם ע"ד מ"ש במא"א אות ריש סכ"ו רקם בקליפה כי היא רקנית מכל טוב כו', וגיאה כי שם הגסות, וקדש ברנע ע"ד הקדשה, אך בע"ג
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- דברים כרך א
- מזהה
- rh-cebhz12m
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.