קב

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה

נשמע מפיו אדמו"ר מ"מ שליט"א שנת ברכ"ת שבת חזון

ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה, פי' רש"י במשפט ע"י עושי משפט, ושביה בצדקה הנה ושביה הוא בע"ת, ופי' בצדקה יש בזה ב' פי', או שקאי על הקב"ה למעלה, כי צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפיזרן לבין האומות, ופי' הב' איתא בשל"ה ע"י שעושים צדקה, וצ"ל א"כ דמשפט הוא ע"י עושי משפט שהם צדיקים ושביה בע"ת, א"כ מי הוא ציון אטו הכונה על עיר ציון. והענין כי הנה איתא בירושלמי פ"ד דתענית חזרנו על כל המקרא ולא מצינו שנק' ישראל ציון אלא בפ' זה, ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ ולאמר לציון עמי אתה. והפי' הוא כי בפ' הזה מבואר תורה ומצות ועבודה שהוא קרבנות, כי ואשים דברי בפיך הוא תורה, ובצל ידי כסיתיך מעשה המצות, לנטוע שמים וליסוד ארץ הוא קרבנות, ואזי ולאמר לציון עמי, שאזי כשמקיימים אלו ג' דברים שהוא ג' דברים שהעולם עומד עליהם אזי הם נק' ציון.

והנה ציון במשפט תפדה שגם אז כשהיא בבחי' ומדריגת ציון מ"מ במשפט תפדה שצ"ל משפט, וצ"ל מהו הפי' שצריך אז משפט. הנה איתא ברבות פ' ויצא ע"פ וירא והנה באר בשדה באר זו ציון והנה ג' עדרי צאן הם ג' רגלים, ועוד יש פי' דג' עדרי צאן הם שלשה בתי דינין שהיו בירושלים, ד"א אלו שלש מלכיות כו', וצריך להבין מהו שייך ג' רגלים לציון. הנה כתיב ואשים דברי בפיך פי' דברי כמו דבריי בשני יודין שהם ב' בחי' דיבור, כי הנה כתיב מלכותך מכ"ע הרי יש בחי' מל' ב' בחי', מלכות כל עולמים ויש מלכותך. והענין כי הנה יש מפתחות החיצונית שהוא בחי' שנעשה מקור החיות בעולמות שהוא בחי' זיו והארה בעלמא, כי את עשית את השמים כו' שמה שנעשה מקור לחיות העולמות הוא רק בחי' את ל' נוק' שמורה על בחי' חלישות כח דהיינו שהוא רק הארה מצומצמת כו', אבל יש מפתחות הפנימים שהוא פתח לבחי' פנימי' אוא"ס ב"ה דהיינו ע"י תו"מ דכתיב והיו הדברים אשר אנכי מצוך בחי' עצמות אוא"ס ב"ה שלמעלה מבחי' הארה שנמשך להיות מקור חיות עולמות.

והנה כתיב אדם לעמל יולד, לעמל פה, ועדיין איני יודע אם לעמל שיחה או לעמל תורה, וצ"ל איך שייך לומר שהאדם נברא בשביל עמל שיחה. אך הפי' עמל שיחה היינו להמשיך למטה שיחה בחי' דע"מ, והוא ע"י תפילה שנק' חיי שעה, וכמארז"ל מניחין חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, כי פי' חיי שעה ע"ש

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org