ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה
קד
גבוהים מבני גרשון, והיינו כי הוא כמו נקודה שהוא המרכז מחוגה ועליה סובב כל העיגול, ומכ"ז יובן איך שהגם שתורה הוא ואשים דברי בפיך ומ"מ יש בזה ג"כ ובצל ידי כסיתיך בחי' מקיף. אך לפי פי' הירושלמי קאי צל ידי על מצות והוא כי חסד דרועא ימינא, וע"כ נק' צל ידי, והענין כי הנה כתיב במדבר סיני באוהל מועד שאחר העלאה דמדבר סיני הנה נמשך אוהל מועד, כי אהל מקיף, מועד פנימי, כי ונודעתי ונועדתי, והנה אה"מ גימ' יוסף כי אלה תולדות יעקב יוסף, כי יעקב הוא תורה ואשים דברי בפיך, ויוסף ממשיך בפנימיות, והוא בחי' שמחה של מצוה כי שמחה הוא מהתבוננות שהוא בחי' פנימיות כו'.
והנה צל ידי הוא בנפש בחי' אהבה מוסתרת, ונק' צל, כי כמו צל הוא אינו אור נגלה ומ"מ הוא ג"כ שומר מזרם וממטר כמ"כ הוא בחי' אהבה מוסתרת הגם שנמשך מבחי' ישת חושך סתרו מ"מ הוא שומר, כמ"ש ה' צילך על יד ימינך ע"י יד ימינך שהוא בחי' מצות כו', וגם הנה כתיב ומתחת זרועות עולם, וצ"ל איך שייך זרועות מתחת עולם, אך הענין כי כמו זרועות הנה ע"י כפיפת היד מקיף את הדבר ואינו מניחו להפרד, כמ"כ מצות הם מקיפים כי תר"ך עמודי אור בחי' כתר כותרת ומקיף כמו כתרו את בנימין וע"כ צ"ל ובצל ידי כסיתיך מקיפים, והוא ע"ד כל הקורא ק"ש בלא תפילין כי ק"ש שמע והא"ש וכן תפילין יש בהם ד' פרשיות אלו רק שתפילין הוא בבחי' מקיף וק"ש בדבור הוא פנימי וע"כ כל הקורא ק"ש בלא תפילין הוא פנימי בלא מקיף הוא כאלו מעיד עדות שקר כו', כי צ"ל מקודם מקיף ואח"כ פנימי.
ועד"ז יובן שלבחי' ואשים דברי בפיך שהוא פנימי צ"ל ובצל ידי כסיתיך מקיף שע"י מעשה המצות, וגם כי המצות הם שמירה לתורה כי בכדי שהאור שנמשך ע"י תורה בבחי' פנימית יתקיים בנפשו ויהי' נשמר בקרבו הנה שמירה זו הוא ע"י מעשה המצוות וכמ"ש כי תשמע בקול ה' אלקיך לשמר את כל מצותיו, כי תשמע בקול הוא תורה, לשמר את כל מצותיו שהשמירה מהאור דתורה הוא ע"י מעשה המצות.
וזהו פיה פתחה בחכמה ואיתא הפי' שמל' הוא פה, והכח הדיבור שבמל' הוא מחכמה כי אבא יסד ברתא, ועז"נ הנה פיה הוא בחי' אחרונה דבחי' דיבור הנז"ל הנה פתחה בחכמה, והנה ותורת חסד על לשונה, כי הנה יש חסד דלגאוו הנק' ורב חסד והוא בחי' וחסדי מאתך לא ימוש, ויש חסד דלבר והוא כלי לבחי' חסד דלגאוו.
והנה אח"כ כתיב לנטוע שמים וליסוד ארץ הוא קרבנות, כי סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, סולם דא כבש דמזבח, וראשו מגיע השמימה אלו קרבנות שריחן עולה עד לשמים. והנה פי' לנטוע שמים הוא ע"ד השקיפה ממעון קדשך מן השמים, ולמה דוקא מן השמים, ומהו אם ישקיף מבחי' שלמעלה מבחי' ומדריגת שמים. אך הענין כי בבחי' שמים שם נתראים אנו לדבר חשוב, משא"כ למעלה מבחי' שמים הנה אם צדקת מה תתן לו ואם רבו פשעיך מה תעשה לו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- דברים כרך א
- מזהה
- rh-xrs52jay
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.