ענין זכר בא לעולםא שלום בא לעולםב תיכף קודם המילה ומה יתחדש אחר המילה, יובן ע"ד ששמענו מאדמו"ר שליט"אג בביאור דהחלצוד כו' בענין שרש השלום שנמשך מבחי' ד"ע ושרשו בבחי' קרומא דאוירא שלמע' מבחי' חכ"ס שנק' משכיל כי אנו רואים שלא כל העתים שוות להאיר השכל מכח המשכיל ותלוי בכח עליון יותר מכח המשכיל שהוא בחי' קרומא הנ"ל דחפיא על מוחא. והנה ידוע בע"ח דבהאי קרומא אחזי רדל"א נהורי'ה כו'. ויובן ע"ד המבואר בתו' הנ"ל ברשימ' שליו שהרמז אינו דומה לבחי' האותיו' שמלבישים על השכל אבל הרמז להיותו רק מעבר לזאת יאיר ע"י עצם השכל כמ"ש אצל המשפיע ממש. וכך יובן למעלה דדי לחכימא חכ"ע דאצי' ברמיזהז היא הארת האי קרומא שהוא העיקר לפעול הארת אוא"ס בחכ' כנ"ל אך ע"י יאיר אור העצמות דקמי' כחשיכא כאורהח ולא אתרמיז בשום רמיזא כלל ועי"ז יפעול הביטול בחכ' להתחבר בבינה שזהו עיקר התיקון ועשיית השלום שהוא ע"י דעת העליון המייחד חו"בט כו' וד"ל.