עם החיות המלובש בו בכל האיברים, אך עיקר הדם נמשך בשס"ה גידין שמהם עיקר החיות ואח"כ שיורי הדם נמשך באיברים ומזה חיות הבשר ואח"כ סובב הולך הדם מן האיברים אל הלב ואז נעשה בחי' מקבל מהם, נמצא שיש בלב בחי' משפיע ומקבל שמתחילה משפיע להם ואח"כ מקבל מהם וחוזר ומשפיע כו' כידוע בס' הרפואה כו'. כך הוא בענין העבודה שבחי' רמ"ח פיקודין הוא בחי' רמ"ח איברים דמלכאל כי כל אבר הוא בחי' כלי לחיות הנפש המלובש בו שע"י יומשך בגילוי, כך למעלה ע"י המצות נמשך גילוי אוא"ס למטה כמו ע"י ג"ח נעשה למעלה דרועא ימינא דקוב"ה וע"י גבור הכובש את יצרולא נעשה בחי' דרועא שמאלא ועי"ז נמשך גילוי אוא"ס למטה בעולמות ובנפש כמאמר פותח את ידיךלב ומשביע לכל חי רצון [... כי תרין דרועין הם מקור המ"ע והל"ת. ..] וע"י ל"ת נמשך עיקר החיות שזהו כמו הגידין. וזהו שמי עם י"ה שס"הלג וזכרי עם ו"ה רמ"ח כי על ידי הל"ת נמשך חיות היותר פנימי כו'.
והנה ע"י התפלה שנק' עבודה שבלב נמשך אור וחיות בכל מצוה והוא מה שאמרו מצות צריכות כוונהלד ומצוה בלא כוונהלה כגוף בלא נשמה והמשכת הנשמה בהם שהוא חיות הפנימי' דאא"ס הנמשך בכל המצות הוא ע"י התפלה, וזהו שמברכין ברוך אתה ה' שבכל מצוה ומצוה נמשך שם הוי' שהוא תוס' אורות בכלים שהםלו המצות מבחי' אא"ס עצמו, וזהו שהתפלה נק' עבודה שבלב שהיא כדוגמת הלב דפליג לכל שייפין כך התפלה ממשיך אור וחיות מבחי' אא"ס עצמו בכל המצות. אך אעפ"כ גם התפלה מקבל חיות מן המצות כדוגמת הלב שמקבל מאברים כך ע"י המצות ביום העבר נמשך לו כח ועוז על התפלה דלמחר שיכוון בכוונה יתירה ולכן מניחים טו"ת קודם התפלה, וזהו ענין יפה שעה אחתלז בתשובה ומע"ט כו' כי תשובה הוא השבת הנפש למקורה ושרשה בתפלה עי"ז נעשה המעשים טובים כלומר מאיריםלח באוא"ס עצמו וזהו יותר טוב מכל חיי העוה"ב כי בעוה"ב נשמות נהנין מזיולט בלבד משא"כ במצות ע"י התפלה מאיר אא"ס בעצמותו ומהותו שלמעלה מבחי' זיו, וזהו תחת אשר לא עבדתמ כו' בשמחה ובטוב לבב שהשמחה היא של מצוה מזה כאשר מתבונן שאין ערוך תענוגי עוה"ז לגבי תענוג עוה"ב כמאמר מוטב דלידיינומא ואין ערוך מתענוגי עוה"ב לגבי המשכות אא"ס שנמשך ע"י
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור