המשכה מלמעלמ"ט בבחי' התלבשות בהעלם בכדי לברר בירורים וזהו בחי' ו"ד דחכ' הנ"ל שהוא בחי' שם מה המברר ב"ן בג' מדריגות דטנת"א אותיות שבשם ב"ן מברכיםצד ע"י טנת"א שבו כל הבחי' בדוגמתא. והנה יום השבת שנק' שביעי הוא בחי' העלאה היפוך המשכה שזהו בחי' עליות שם ב"ן להתכלל בשם מ"ה שעי"ז נגלה בחי' שם מה ושם ב"ן בטל ונכלל בו ואז מתגלה שם מ"ה העצמי בחי' י' דחכ' ג"כ בג' מדריגות דטנת"א שזהו ג' מיני אה' המתגלים בשבת בג' תפלות וסעודות אה"ע ואה"ר ואה' בתענוגים ובחי' זאת נק' יום השביעי כי יום הוא בחי' גילוי ושית יומין המה בחי' גילויי' לפעול ירידה והמשכה ויום השביעי הוא בחי' גילוי הפועל העלאה, אבל בחי' זאת דאתעדל"ע שנמשך שלא ע"י אתעדל"ת כלל שנמשכת תמיד רק במקום טהור מרע הוא עצמות שם מ"ה החדש ונק' יום השמיני להיותו למעלה גם מכל העליות שאחרי הירידות כי אינו בגדר מקום שיהי' שייך בו עלי' וירידה וזהו על מילה שניתנה בשמיני דווקא והיא מתלבשת בחיצוני' שנק' נצח ולכן א' ע"ז דווקא מל נצח ולכן מילה למעלה משבת ודוחה שבתצה עד שמלאכות מותרים בה מצד שנתגלה בחי' הקב"ה שהכל שלו וכמ"ש מוריד גשמים אפי' בשבתצו כו' כן במילה מותרים כל המלאכות אפי' בשבת כו' וד"ל.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור