ענין מצות מילהא ביאר הרמב"םב הטעם להתיש כח המתאווה כו', ובס' פרי הארץג אמר עליו הוציא מפיו דברים העומדים ברומו של עולם אעפ"י שלא כיוון בהם, וביאור הענין הנה כח המתאוה בבחי' אלקות הוא המתאוה לצאת מגדרי הכלי ולהיות כלה שאריד כו', הוא בחי' אה"ר חותם הבולט מלמטלמ"ע, וגורם המשכה מלמעלה בחי' חותם שוקע יולדת נקבהו מ"ע התלוים בו"הז כלים ואותיות דכח הירידהח המסתירים על האור כו' כנ"ל באריכותה. אבל בחי' יראה עילאה הוא מופשט מכל מיני עונג ובטל במציאות מכל וכל חותם שוקע ממטלמ"ע, וגורם המשכה מלמעלה חותם בולט יולדתיא זכרי מל"ת התלוים בי"היב כלים ואותיות דכח העילוייג כנ"לט שמגלים האור בלי הסתר כלל, והנה מצות מילה אעפ"י שהיא מצות עשה, מ"מ ענינה כמו ל"ת להעביר הערלה מקור הרע, ובזה נותנים כח ועוז בנפש הנולד שיוכל להיות כל ימיו בו בחי' הפשטה מכל מיני עונג רק ביטוליד במציאות דבחי' יראה שגורם הגלוי די"ה שרש מל"ת כידוע דשמי עם י"ה שס"הטו, וזהו מילה מל י"הטז פריעה פרע י"היז, הכל לגלות בחי' י"ה בנפש, ומציצה מצץ י"ה, להעביר פסולת הדקה דדמים הרותחים מבחי' י"ה, וזהו הכוונה להתיש כח המתאוה דאה"ר לבא לבחי' יראה עילאה שלמעלהיט מאה'כ ששרשה בחכ"ע בחי' י"ה כו' וד"ל.