ד"ת כו'. וזהו פלא לכאורה דהלא בתורה אמר לא ימושו מפיך והגית בו יומם ולילה ולמה לא בשבת. ואדרבה לכאורה שרש א' לשבת ותורה דאורייתא מח"ע נפקת שהוא מבחי' קודש העליון שהוא שורש השבת כנ"ל ולמה א' ודבר דבר אפי' ד"ת כו'. אך הנה להבין זה יש להקדים שורש ענין התורה שעיקר ענינו אינו אלא בבחי' המדות דוקא כמ"ש להבדיל בין טמא לטהור כנ"ל שהן בחי' מ"ט פנים טמא ומ"ט פנים טהור שאינו רק במדות שהן ז' כלול כל אחד מז' והוא בחי' המוחין למדות להטות לחו"ג כנ"ל וכן תושבע"פ שהוא המשנה עיקרה רק בבחי' המדות והן שיתא סדרי המשנה זרעים ומועד כו'. שהן בחי' ו"ק דנוק' זרעים בבחי' החסד כו'. כידוע שהמשנה ביצירה. ולכאורה אנו מוצאים בכל מקום ששורש התורה בבחי' עצם ח"ע שלמעלה ממוחין שבמדות שהרי אמר אורייתא מח"ע נפקת מחכ"ע עצמה כו'. וגם באמת הלא התורה הוא עצם אור חכמתו ית' ולכך קדמה לעולם וכמ"ש ואהי' אצלו אמון. וכתי' ה' קנני ראשית דרכו כידוע. אך הנה אנו מוצאי' להיפוך ג"כ ששרש התורה הוא רק בבחי' נובלות דחכ' של מעלה כמבואר בדברי רז"ל ג' נובלות הן כו'. ושרש הענין דשניהם אמת ולא סתרי אהדדי כלל ויש להקדים תחילה בשרש התורה שהוא רק לברר בירורים דרפ"ח כו'. והוא מ"ש בכמה דוכתי' בחכ' אתברירו בחכ' שבתורה ולכך נק' נובלות חכ' של מעלה כו'. וביאור הדברים הנה לכאורה יש להבין גם במוחי' דחול הנ"ל שאינו רק בחי' מוחין דמדות דבינה ותבונה וז"א כנ"ל. ואעפ"י שמחדש מע"ב מוחין חדשים מאימא הכל רק מה ששייך למדות בלבד כנ"ל. והלא אנו מוצאין דמוחי' חדשים הללו מאו"א לז"א בחול באין כדי לברר בירורים דרפ"ח כו' בכל יום ויום מו' ימי החול. ביום א' יורד מוחין חדשים למדת חסד דז"א לבד בבי"ע דוקא. וביום הב' יורד אור מוחין חדשים מאו"א לגבורה דז"א כדי לברר בבי"ע בירורי דנוגה דוקא. (שיתא אלפי צבא שיוצאים לצבא על מדין). ואם נק' מוחין דקטנות דאו"א בז"א רק בחי' שכל שבמדות בלבד איך יש בכחם לברר בבי"ע להפוך חשוכא לנהורא הלא ודאי כל בחי' מברר הוא מבחי' שם מ"ה דחכ' שהוא מבחי' ג"ר דוקא שנק' מוחין דגדלות שלמעלה ממוחין שבמדות כי ממוחין המצומצמים במדות בלבד בהכרח יש שם יניקה לבחי' נוגה ג"כ כמש"א אברהם יצא ממנו ישמעאל מותר החסדי' דנוגה אעפ"י שהי' מרכבה לחסד דז"א כידוע וזהו שא' בחכ' איתברירו בבחי' ג"ר דחכ' דוקא. ולכאורה זה סותר לענין עיקר בחי' מוחין דחול שהוא בחי' קטנות דאו"א אלא בהכרח צריך לומר שיש בענין כח המברר הזה ב' דברים הא' מצד עצם שרשו שהוא דוקא בא מכח עצם גדלות המוחין דחו"ב דוקא אך הוא יורד מכח העצם לברר ולפי ערך עצם כח החו"ב כך הוא ערך כח ירידתו למטה ולברר בדבר התחתון הימנו כו' עד"מ מי שהוא חכם בעצם המושכלות יותר הרי כחו יותר לתקן ולהבדיל בתערובות טו"ר כמו טעות ופסולת דק גם ביותר נמוך ומי שאינו חכם כ"כ לא יוכל לברר ולתקן כ"כ ולא ירד
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור