(ולכך אמר בי' לשון יחיד שהוא בכבוד אל ולפי פי' הראשון הל"ל בהו דהיינו בשמים לשון רבים וד"ל) ולפי שמוסיפים בו אור בעצמות התענוג כנ"ל מתחילה מנהרי בגרמייהו מבחי' עליי' הבירורים דחול בבחי' עולת שבת כנ"ל ואח"כ מנהרי לכל כבוד עליון כנ"ל וז"ש בטעם הדבר דהא מנייהו נהיר כל עזקא שהוא בחי' עיגולים דתוהו שעולין בבחי' או"ח וכידוע דבבחי' ע"ס דאו"ח המל' בחי' כתר היפוך בחי' ע"ס דאו"י שהמל' אחרון וז"ש כתר מל' דאיהו כתר עליון שהוא בעלות המל' בבחי' או"ח שעולה להיות בכתר עליון דאו"י כי נעוץ סופן בתחלתן כו' וגם כאן ע"י הבירורים דאו"ח דחול שנק' עיזקא דשמים עילאין מנהרין ומנצצין אותן בעלותן בשיר דשבת כנ"ל בפי' עולת שבת כו' וממילא נמשך בחי' אור כתר עליון דאו"י שנק' כבוד אל דמתדבקין שמים עילאין ביה מלמעלה למטה כמ"ש וקראת לשבת עונג כנ"ל וזהו דהא מנייהו מהאי ספירו ונהירו דמספרים כבוד אל שהוא תוס' אור חדש שבעצמות התענוג מנהרין לכל עיזקא שיהי' נמשך גם בהם אור חדש זה כו' ומ"ש ונצצי בנצוצי להיות בכחם לעלות עוד בבחי' או"ח שהוא אור התענוג שעולה מלמטה למעלה והוא ענין כח המעלה מ"ן דרפ"ח כו' בימי החול דלהבא כו' כידוע שהשבת הוא נקודה האמצעית והיינו במנחה דשבת ובמוצ"ש שמאיר בחי' רעוא דכל רעוין בז"א שנק' כשב"כ בכלל והוא בחי' כבוד אל כנ"ל כו' וד"ל:
(יז) בגין דבהאי יומא מתעטרין שמים בשמא קדישא יתיר משאר יומין. הנה טעם זה שאמר בגין כו' קאי דוקא על כללות ענין המאמר הזה דהיינו בטעם כללות ענין דשמים מספרים דמנהרי ומנצצי כו' בשבת יותר מבשאר יומין ולכאורה ההפרש בין חול לשבת כבר ביאר כל הצורך מתחלת המאמר כד נהיר יומא דשבתא וכו' שמים עילאין שמא עילאה אתחזי בהו ושמא קדישא כו' והוא בחי' ג"ר דאו"א ועד רום המעלות כנ"ל שזהו עיקר בחי' מוחין דגדלות ובחול הוא רק בחי' מוחין דקטנות כו' אך בא לעורר בסוף מאמר זה ענין חדש שהוא העיקר האמיתי בהפרש שבין חול לשבת והוא מ"ש יתיר משאר יומין דוקא והענין הוא דלכאורה הנה גם ביומין דחול יש בחי' מוחין דגדלות דבחי' ג"ר דחו"ב לברר בירורים דרפ"ח כו' דבחכ' עילאה כו' דוקא איתברירו (כנ"ל דירידת ח"ע לברר הוא מבחי' פנימי' ועצם חכ"ע כמשל מי שחכמתו עמדה לו לפרנס א"ע שהוא בחי' תורתו כלי אומנתו ולכך בקושי התירו לדבר ד"ת בשבת כנ"ל) וא"כ מהו עיקר ההפרש בין חול לשבת לזה אמר דבהאי יומא דוקא מתעטרין שמים בשמא קדישא יתיר כו' דמשמע דגם שבשאר יומין ג"כ מתעטרין שמים בשמא קדישא בבחי' מוחין דגדלות דבחי' ג"ר דחו"ב אך בהאי יומא מתעטרין יותר כו'. ולהבין זה הנה יש להקדים מ"ש וירא
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור