אחד עשר יום
יח
לומר כי דברי עוונות הנאמרים באמת גברו להניעכם במדבר כו' נגד רצונו ית' שהיה לנחץ ביאתכם לרשת ארץ כי י"א יום היה מחורב כו' ויביאכם בג' ימים עכ"ל ודבריו הן ממש דברי רש"י בפירושו ראו מה גרמתם כו' (י"ל י"א יום עשרה פנימיים וא' מקיף דנוגה נגד מקיפי' ופנימי' דקדושה הנק' כל ישראל כנ"ל).
והנה המדרש דפ' בשלח הנ"ל אף שבפי' ויהי בארבעים שנה הוא מפרש מה שנתעכבו במדבר מ' שנה מ"מ בעיקר פירושו נראה כדברי הרמב"ן שאין זה מכלל התוכחות שהרי פי' זה ע"ד הפסוק ולא נחם אלקים כו' דרך קרובה, כי קרוב הוא, כ"א דרך המדבר, שאף שזהו דרך רחוקה יותר עכ"ז כן דוקא יאות.
אמנם ברבות סדר כי תשא פמ"ב דקנ"ז ע"ב נראה שהפסוק הזה הוא מכלל התוכחות אך מהות התוכחה אינו כפירש"י וז"ל א"ר שמעון בן יוחאי י"א ימים היו עם הקב"ה וכ"ט יום היו מחשבים היאך לעשות את העגל כמ"ש י"א יום מחורב, ואח"כ באו לדרכי עשו דרך הר שעיר, ור"א בן יעקב אומר כ"ט יום היו עם הקב"ה וי"א יום היו מחשבין היאך לעשות כמ"ש י"א יום מחורב דרך הר שעיר שעשו מעשה שעיר עכ"ל וכ"ה בסדר נשא פ"ז דף רכ"ג ד', ולפ"ז אתי שפיר התקשרות וסמיכות הפסוקים זל"ז דלעיל אמר ודי זהב, ואמר בגמ' ברכות ל"ב א' שזהב שהשפעת להם גרם לעשות העגל והיינו י"א יום מחורב דרך הר שעיר שע"י ודי זהב נמשכו לבחי' י"א יום שהן דרך הר שעיר מעשה עשו כו', וכן ידוע כי רישי' דעשו בעטפי' דיצחק והיינו שיצחק הוא בחי' גבורות עליונות שהן בחי' זהב ומבואר בזח"ב פקודי דרכ"ד ע"ב ע"פ זהב התנופה שבחי' זהב צ"ל בבחי' התנופה להתעלות למעלה, שהדין כשהוא בשרשו הוא זך ובהיר ומעולה מהחסדים, וכמ"ש בתניא פ"נ בענין האהבה כרשפי אש מבחי' גבורות עליונות דבינה עילאה דהיינו שע"י ההתבוננות בגדולת א"ס ב"ה כו' תתלהט ותתלהב הנפש כו' והוא בחי' כמעלת הזהב על הכסף כו' וזהו מצפון זהב יאתה כו' מצפון היינו בינה כנודע בענין מזרחית צפונית בזח"ג במדבר ק"כ, ולכן אין הגבורות נמתקין אלא בשרשן שכשהם מתעלות למקורן הן זכות ובהירות אבל כשמשתלשלים למטה נעשו מהם סיגי הגבורות שהם דינין קשים דעשו ונק' סוספיתא דדהבא, ולכן ואם רץ לבך בבחי' גבורות דזהב הנ"ל אזי תומ"י שוב לאחד וזהו ענין כסף והמשכת החסד למטה כו', ולכן הזהב צ"ל בבחי' זהב התנופה וההתפשטות למטה צ"ל כסף כו' וזהו לי הכסף ולי הזהב כו', וזהו שנענש שלמה על שאין כסף נחשב בימי שלמה למאומה, כמ"ש בזח"א פ' ויחי דר"ן ע"א.
וזהו ודי זהב דלכאורה מלת די הוא שפת יתר, אלא ר"ל אע"פ שהזהב הוא מדרגה עליונה עכ"ז צ"ל די, שתיכף ומיד ואם רץ לבך שוב לאחד, ובת"י פי' ודי זהב קאי על מה שעשו צפוי לארון מזהב והיינו ממש בחי' שוב כי הארון בו הלוחות שהוא עסק התורה שהוא ג"כ מפי הגבורה אבל הגבורות כלולות בחסדים ואזי אין מהם שום יניקה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- דברים כרך א
- מזהה
- rh-3xvh4m53
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.