ציון במשפט תפדה
לה
ובפ' מקץ ע"פ רני ושמחי בת ציון כו'). [הג"ה ע' בלק"ת בד"ה כי תצא דרוש השני רפ"ב כו' אך בחי' פנימי' הלב הוא רעותא דלבא ותעלומות לבו אשר למעלה מעלה מן הטעם ודעת המושג ומושכל בכח השגת הנפש והשכלתה הוא בחי' אלקות שבנפש המתגלה בבחי' יחידה שבה להשתפך אל חיק אביה ממש בבחי' ביטול כו' ובתו"א פ' מקץ בד"ה רני ושמחי השני כו' וז"ל אך גשמי' המצות כו' הם רק בחי' ציון מלשון סימן כו' עכ"ל וא"כ עד"ז י"ל בחי' פנימי' הלב נק' ציון כו' כי בכל מאדך ורעו"ד לגבי רצה"ע שלמעלה מהטעם הוא רק רמיזא וסימן כו', והנה ציון גימ' יוסף י"ל כמ"ש בתו"א פ' ויגש ד"ה וילקט יוסף כו' וז"ל והנה בחי' ומדרגת יוסף הצ"ע הוא בחי' אה"ר המסותרת שיש בכל נפש מישראל ששרשה גבוה מאד נעלה שזהו בחי' יוסף שהוא בחי' יסוד דהיינו בחי' י' סוד כו' וזהו פי' אור זרוע לצדיק שהוא בחי' אור קדמאה שגנזו לצדיקים עכ"ל עכ"ה] וגם היא בגלות ותפדה במשפט היינו הלכות כתרגומו ע"פ כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא והיינו כמשארז"ל אין הגליות מתכנשות אלא בזכות המשניות שנאמר גם כי יתנו בגוים כו' [הג"ה בהושע סי' ח' אם כולם יתנו בגוים עתה אקבצם ואמרו שאין הגלות מתכנסת אלא בזכות המשניות במד"ר פ' צו ובתד"א פ' ה' י"ל ע"י ששה סדרי משנה ממשיך הוא"ו בה"א תתאה ובחי' וא"ו זה הוא וא"ו והנורא שהוא בחי' יעקב וא"כ עי"ז יוציא פנימי' הלב מהגלות כו', ועמ"ש בענין וא"ו דגחון שהוא באמצע אותיות התורה והוא המפסיק כח יניקת הנחש שנאמר בו על גחונך תלך כי יניקתו מקו השמאל והוא"ו גורם שיהי' שמאלא אתכליל בימינא ואזי גורם שלא יהי' לו יניקה מקו השמאל בד"ה כל הולך* על גחון ועמ"ש ע"פ ואלה המשפטים וזהו ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם ר"ל לפנימיותם שע"י עסק התורה יתגלה פנימי' הלב. עוי"ל לפניהם פני אדם שבמרכבה וע"י התורה שהוא ועל הכסא דמותת כמראה אדם אזי מתעורר בחי' כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
עוי"ל כי הנה המשפט הוא דוקא בשלשה ומבואר בסידור בדרוש בהמ"ז שכשהם שלשה דהיינו חג"ת אזי דוקא ממשיכים מבחי' עליונה יותר מכולם דהיינו מהבינה וידוע דבבינה הוא התגלות ע"ק וכן ע"י קיבוץ ג' בחי' יחד כהנים בעבודתם לוים בדוכנם ישראל במעמדם עי"ז נמשך תוס' האור בבהמ"ק כמ"ש ע"פ הזהר* ויצא ע"פ קומה ה' למנוחתיך כך יובן מעלת המשפט שצ"ל בשלשה דוקא כדי שיאיר עי"ז ממקום עליון ביותר מבהוראות או"ה שא"צ שלשה והיינו לפי שבמשפט א' יוצא זכאי וא' יוצא חייב א"כ זהו נמשך מבחי' חו"ג וכדי שיתכלל יחד חו"ג ע"כ צ"ל ע"י תפארת המחבר חו"ג ובחי' ת"ת עולה עד הכתר וממשיך משם שיתחברו חו"ג הרי יש במשפט בחי' עליונה מאד ועמ"ש ע"פ ועוז* מלך משפט אהב.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- דברים כרך א
- מזהה
- rh-6h94qb18
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.