אגרת ט'קי

ב"ה, טז אדר, ה'תשכ"ו

ברוקלין, נ.י.

- שנת השבע, שנת השמיטה -

האברך מלאכתו מלאכת שמים...שי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו.

ובעמדנו למחרת ימי הפורים , ימי אורה ושמחה וששון ויקר, הפ"נ יקרא על הציון הק'.

בברכה.

לכתבו שכמה מושגים בתורת החסידות חדשים הם בשבילו - כאו"א עובר "שלב" זה. וסו"ס זה מדרבן את ההתענינות, וכל' חז"ל (ודרישתם) יהיו בעיניך כחדשים. ופשיטא אשר זר ואסור לומר אשר זר הענין לו - והרי בכל יום מברך נתן לנו את תורתו - ותורה אחת תמימה היא.

שנת השמיטה: מטענות המן דדתיהם שונות - ששומרים שביעית (תרגום שני. אגדת אסתר).

למחרת ימי הפורים: להעיר ממגילה (ב, א) דלשיתסר ושיבסר שייכות מיוחדת לימי הפורים דקאי בולא יעבור (דיש לומר דלאחרי זה גם לא יעבור ליכא, כי איסורו דומה לאיסור בל תוסיף דישנו רק בזמנו. אלא דצ"ע במרדכי ריש מג[י]לה ובבגדי ישע שם).

ולפי הירוש' (שם) כל החודש קאי בולא יעבור (וי"ל - דלא אח"ז. ועפ"ז יובן בפשיטות ל' הירוש': כל החודש כשר לקריאת המגילה מה טעמא והחודש אשר נהפך כו' א"ר חלבו ולבד עד ט"ו כו' ולא יעבור - דאינו חוזר מכל החודש כשר כו' (שהרי מקראי מייתי לה) אלא דארי' הוא דרביע עלי', איסור דולא יעבור. ואכ"מ). ונוסף בשיתסר - דכשחל ט"ו בש"ק מוקפין עושין הסעודה בט"ז (שו"ע סתרפ"ח ס"ו).

------------------------

נדפסה ב"היכל מנחם" ח"א ע' קיב, והושלמה עפ"י כתי"ק, על גליון מכתב השואל, בו כותב: קבעתי לאחרונה שיעורים.. מתוך הלמודים נתברר לי כי הרבה מושגים וענינים ב"חסידות" הם בבחינת "חדשים" בעבורי, ולא פעם מתלוה לי צער אחר השיעורים על זרות הענין לי.

דדדתיהם שונות: אסתר ג, ח.

בולא יעבור: שם א, כז.

והחודש אשר נהפך כו': שם ט, כב.

דארי' הוא דרביע עלי': עירובין עח, ב. וראה אנציק' תלמודית בערכו. וש"נ.

אורה ושמחה וששון ויקר: אסתר ח, טז.

שנת השמיטה: מטענות המן דדתיהם שונות - ששומרים שביעית (תרגום שני. אגדת אסתר).

בת"ת דרבים: להעיר ממג"א להלכות מגילה סתרפ"ז סק"ג.

אורה זו תורה שבע"פ: פי' רבנו הזקן. וכ"ה גירסתנו בס' הבהיר סקמ"ט.

וכהגהת אשרי: וכ"פ בשו"ע יו"ד סרמ"ו סכ"ו.

------------------------

וכל' חז"ל: פס"ז, וראה ספרי ופרש"י, ואתחנן ו, ו.