אגרת ט'רלה

שלום וברכה!

[ט"ז מ"ח, ה'תשכ"ז]

ובמענה לתכנם : א) בענין הפרטי - לצאת משטח הרבנות - ח"ו וח"ו לחשוב עד"ז. ועל הראשונים שעזבו (בתקופתנו) אנו (כי מרשה אני לעצמי לכוללו גם הוא באלה ה) מצטערים וכו'.

באם באופן דהא והא איתנהו בי' - יש להביא בחשבון מלכתחילה דענין מסחרי כיו"ב שכותבו - אין לו קצבה בזמן ובהשתעבדות המחשבה יש לו כח מושך מיוחד (דחידושא חביבי לאדם) כו'. וצ"ל השערה בעצמו היוכל להגביל עצמו בכ"ז כפי הדרוש.

כן צ"ע אופי הרושם על הבעה"ב ותקפו בהודע הענין (דא"א בלאה"כ, ואינו אלא מחוסר זמן (קצר לפי ערך) עד שיתפרסם).

ב) בי"ס (לתורה ו)למלאכה - (מטעמים מובנים) אנשי חב"ד עסקו בזה רק כתוספת וכטפל לישיבת חב"ד, היינו במקום שישנה ישיבה, ולאחרי משך זמן - נראה לכל (אפילו למבקר וחושד) אשר תלמיד פ' ופ' אין ביכולתם להמשיך עוד בישיבה, אזי חובת הנהלת המוסד בו נמצאים-לומדים להצילם מיציאה לחוץ ע"י בי"ס שמקצת היום לומדים בו למלאכה וכיו"ב.

ג) יסוד ישיבה - הרי אף שאמרז"ל על כגון דא יגדיל תורה ויאדיר - בנדו"ד ה"ז ענין של מחלוקת וכו' וכו' - ובמילא (ככתבו) אין זה כדאי וענין.

Kehot Publication Society · commercial