והפכתי אבלם לששון
קיט
וממשיכו בתוך גשמי' ולאו דוקא בחטא ועון, אלא אפי' אינו חטא ועון רק שממשיכו בגשמי' כמו במו"מ וכדומה ומניח כל פנימיותיו בזה נק' לפני גוזזי' נאלמה, כי גוזזי' הוא בחי' שערות, ושערות הם בחי' אותיות והיינו שמפרידין האותיות ממקורן שהוא בחי' דבר הוי' המחי' את כל העולמות, וכמ"ש ואתה מחי' את כולם שהוא בחי' אותיות שמא' ועד ת', והנה כשהדבור אלקי מאיר בגילוי ואינו נפרד ממקורו אז לא יוכל להיות יניקת החיצונים, לפי שכשאינו מאיר הדבור בגלוי ואינו מאיר בגילוי החיות אלקי שמחי' את כל העולמות ונראה העולם ליש ודבר בפ"ע, ועי"ז הנה"ב הוא ממשיך ומוריד את הנה"א ג"כ אחר גשמי' העולם, לפי שנראה העולם ליש ודבר, וזהו כרחל לפני גוזזי' נאלמה כמו שהוא בגלות.
והנה כשראה יעקב את רחל דהיינו שראה את רחל בבחי' כרחל לפני גוזזי' נאלמה כמו שהי' בגלות עי"ז וישא קולו ויבך, דהנה בכיה הוא מעורר רחמים וכמ"ש והנה נער בוכה ותחמול עליו, והנה יעקב הוא מדה"ר כו', אך הנה יש שני בחי' רחמים, וכמ"ש אב הרחמן, ואב הרחמים שהוא מקור הרחמים, והנה יעקב שהוא מדה"ר הוא בחי' רחמים שבסדר השתל' כי יש חסד ודין ורחמים שהרחמים הוא אתר דין, וזהו וישא את קולו ויבך דהיינו שהגביה את קולו שהוא בחי' ת"ת בחי' הרחמים למקור הרחמים שהוא בחי' רחמים פשוטים, שבחי' רחמים זו שייך על כל העולם אפי' על עולמות העליונים שהם ג"כ רחוקים מאור פניו ית' לפי שהם נמשכים מבחי' זיו והארה בעלמא כו'.
וזשארז"ל מקום יש להקב"ה ומסתרים שמו שהוא בתי גוואי ששם הוא בוכה והיינו כי הקב"ה הוא קדוש וי"ו שיש קדש וקדוש, קדוש בויו הוא רק המשכה מקדש, שהוא בחי' ו"ה שנעשה מקור לעולמות בע"ג, וברוך הוא המשכה מקדש לקדוש, וזהו הקדוש ברוך הוא, והנה ע"ז משני הגמ' מקום יש להקב"ה ומסתרים שמו, כי בהקב"ה עצמו דהיינו בבחי' ז"א עצמו עוז וחדוה במקומו, כי ע"י בכי' זו יכול להיות ח"ו יניקה לחיצוני' וע"כ עוז וחדוה לפניו רק מקום יש להקב"ה ומסתרים שמו, דהיינו שעולה ז"א בבחי' חו"ב, כי חו"ב נק' מסתרים וכמ"ש הנסתרות להוי', י"ה, והנגלות לנו כו' ו"ה נגלות, וזהו במסתרים ושם הוא בוכה דהיינו שהוא מעורר רחמים פשוטים של כתר ולא שהבכיה הוא בחו"ב, רק שהבכי' הוא בז"א בשעת שהיא עולה בחו"ב דהיינו במסתרים ושם ע"י הבכי' זו אינו יכול להיות יניקת החיצונים, כי משם לא יוכלו לקבל כלל, ואף שכתיב אין עצבות לפניך, זהו לפניך דוקא שהוא בחי' עצמותו ומהותו המאיר בכתר עליון אין עצבות כלל, אבל בבחי' בתי גוואי שהוא בחי' חכמה שם הוא הבכיה, מפני גאה של ישראל שניטלה כו', רק דשם מטא עקתא דישראל וכמ"ש בזוהר בכל צרתם לא צר לו בוי"ו וכתיב לא בא', ומפרש שלו בו' קאי על בחי' ז"א דאצי' ששם הוא לו צר ממש לפי שכשישראל הם בגלות אז הצדיק אבד צדיקו של עולם, לפי שאינו נמשך השפעה לבחי' ז"א דאצי' ג"כ לפי שכלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל כו'. משא"כ בכתר אזי ולא בא', רק שמטא עקתא דישראל כדי שיומשך עליהם בחי' רחמים את הרחמים, וזהו וישא את קולו ויבך, שהגביה את הקול שלו דהיינו לבחי' ת"ת לבחי' חו"ב בתי גוואי ואזי ויבך ועי"ז נמשך בחי'
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- אור התורה
- כרך
- דברים כרך א
- מזהה
- rh-gqb6w239
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.