אגרת ט'שעח

שלום וברכה!

[קיץ תשכ"ז]

[שאלה.

מה שנתבאר שהמלחמה היתה מלחמת מצוה, וחל על זה מ"ש הרמב"ם (הל' מלכים ספ"ז) "וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה וכו' מובטח לו וכו'", לכאורה: (א) מלחמת מצוה יכולה להיות רק כשיש מלך ישראל א (משמעות הרמב"ם הל' מלכים פ"ה ואילך). (ב) לכאורה יש ליישב קושיא הנ"ל עפ"י הרמב"ם (הל' שבת פ"ב הכ"ג ב) "עכו"ם שצרו על עיירות ישראל וכו' יוצאים עליהן בכלי זיין ג ומחללין עליהן את השבת". (ג) ברמב"ם (הל' מלכים פ"ז הט"ו) "ותהי' כוונתו לקדש את השם בלבד", ולכאורה בנדו"ד רובם ד רחוקים מכל הענין וכו', שהרי רובם לפני יציאתם ה להגן וגם לאחרי זה אינם דתיים, ואיך יכולים לומר "ויבנה לו בית נכון בישראל כו' ויזכה לחיי העולם הבא". ומה גם שברמב"ם שם משמע שהמדובר בסוף

ההלכה - שיחול עליו הברכות - הוא רק באלו שאין להם אפילו לאוין ו. (ד) האם זהו נס מן השמים ז, דלכאורה א"א שהשי"ת יראה נס ע"י מנגדי ה' ח וכו'].

א) צע"ג בזה - וכמדובר עם הרב י. שי' לפני ההתועדות - דא"כ

1) המלחמות שבין יהושע לשאול - לא הי' במלחמת מצוה (ואולי זהו דיוק רש"י בימי "יהושע" - סוטה מד, רע"ב). 2) עפ"ז לא נת' בש"ס

כלל דין כל מלחמות סוף בית שני - זמן המשנה וכמה מהתנאים

השתתפו בהם. 3) אין להם דין מלחמת מצוה כלל! ועוד. ויל"ע ביוסיפון בקדמוניות ליוסף ב"ג כמדומה שמביא שם שמינו מש[ו]ח מלחמה כו'. וראה סדה"ד ג"א תתכ"ה. ובכל אופן - לא לזה נתכוונתי וכדלהלן. וכמסומן גם במארגן זשורנאל. ויל"ע ברמב"ן (ויחי מט, יוד) בנוגע למלחמת חנוכה.

ב) הרי בפי' הזכרתי "עסקי תבן וקש או נפשות", היינו הל' ברמב"ם שם, ומפורש בגמרא ובפוסקים שזהו אפילו בזמה"ז (ובחו"ל). וברמב"ם הל' מצוה (אף שאין הכרח דזהו גדר - בכל הפרטים - דמלחמת מצוה דמס' סוטה).

ג) מלחמה זו היתה מצוה ע"פ תורה (רמב"ם שם), הרי קאי גם ע"ז ל' הרמב"ם "וידע שעל יחוד השם הוא עושה מלחמה" (מלכים ספ"ז - שקאי גם על מלחמה ד"עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם" - שם רפ"ה .

וראה זכרי' ב, יב . ובכ"מ. - ואין טעם לחלק בהשייכות דהגנה מצר ליחוד השם בין כשמלך בישראל א"ל).

ד) רובם ולא כולם.

ה) לפני יציאתם להגן ואולי גם לאחרי זה אינם דתיים, אבל חלק מהם משתנה ומתעורר בעת סכנה מוחשית וכבנדו"ד - וא"כ בשעת מעשה הובטח לו שלא כו' שהרי נלחם מלחמות ה' גו'.

לעוד נקודה עיקרית הובא ענין זה (ע"ד קדימת זבולון לישכר) דהנלחם אפ"ל בו כל ברכות אלו, שלא נזכרו בהמגין עליהם (ועל בנ"י) ע"י ת"ת אף שיכוון ליחוד ה' וכו'.

ו) להיפך, דברמב"ם "כמשמעו" - ולא כריה"ג.

ז) ברור שזה דניצולו 2.5 מיליון בנ"י שבאהקת"ו (כולל הישיבות וכו') - נס מן השמים דקדושה וכו'.

באם לאו: 1) למה ועל מה ציוו לומר בווילימס. תהלים?! 2) מה פעלו באמירתם?!

ח) ד"ר קסטנער הי' כו' ובכ"ז באמצעותו ניצולו כו'. אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות וישאלו את דייני ירות"ו ההיו נסים. ובפרט את הראב"ד דעדה החרדית הרר"פ שי' עפשטיין. וד"ל. -

Kehot Publication Society · commercial