תס

שלכן המלאכי' דיצי' נק' בשם נונא ימא, וכמו שבים יש דגים טהורים ודגים טמאים כן יש ביצי' מלאכים טובי' ולהיפך כו', ומי הים כששבי' ללכת אל הנחלי' כשבוקעים את עפר הארץ, זהו בחי' עולם העשי'. ונהר היוצא מעדן כו' זהו בחי' עולם האצי' כו'.

וביאור הענין הנה כתי' אתה הוא ה' לבדך את כו', פי' אתה קאי על א"ס עצומ"ה שנק' אתה, שהרי הוא שגור בפי הנשים ותינוקות ג"כ להיותו נמצא בכ"מ כי לית אתר פנוי מיני'. הוא קאי על בחי' אוא"ס, שנק' הוא ע"ש ששייך בבחי' זו העלם וגילוי, פי' העלם שאינו מושג כו', אבל בבחי' אתה אינו שייך בחי' זו שהרי כתי' את השמי' ואת הארץ אני מלא פי' אני קאי על א"ס עצומ"ה, כ"א על בחי' האור שייך לומר העלם שפי' שאינו מושג. ולהיות כי האור מובדל ומרומם לבדו וכמ"ש המתנשא מימות עולם כו' לכן כדי שיהי' בחי' האצי' צ"ל ש' הוי', שראש האתוין דש' הוי' הוא בחי' יו"ד שמורה על הצמצום ה' התפשטות וא"ו המשכה כו' בכדי שיוכל להיות בחי' אצי' הע"ס דאצי'. ונמצא כי יש כאן ג' בחי', אתה, הוא, ה', וכולם הם לבדך. כי הוא זהו בחי' סוכ"ע, וש' הוי' הוא ל' מהוה שהוא שורש ומקור בחי' ממכ"ע, ושניהם הם לבדך, כי לך ה' הגדולה כתי' שגם בחי' הגדולה והגבורה כמו שהם נק' בשם מדה הם ג"כ בטל וטפל לך כי איהו וחיוהי וגרמוהי חד, וגם כלי המדות הם רק בחי' שורש ומקור הגבול הנמצא באוא"ס דאל"כ הרי אתה מחסר שלימותו כו' כמ"ש במ"א. אתה עשית את השמים את כתי' חסר ה', פי' שמשם ואילך חסר בבחי' הביטול, ואינו כמו בבחי' סובב וממלא דאצי' שהם בבחי' לבדך, כ"א זהו"ע ומשם יפרד והי' לד' ראשים, שהוא בחי' עולם הבריאה. ולכאורה צ"ל האיך שייך על בחי' עולם הבריאה לאמר ומשם יפרד כו'.

אך הענין יובן ע"פ מאי דכתי' בישעי' ואראה את אד' כו' שרפי' עומדים כו', ומנשה הי' דן אותו ע"ז כמארז"ל משה רבך אמר כי לא יראני כו' ואתה אומר ואראה כו', ותי' בגמ' ל"ק כאן באספקלרי' המאירה וכאן באספקלרי' שאינה מאירה, פי' אספה"מ הוא כמו אדם הרואה את חבירו דרך זכוכי' בהירה שאינו מסתיר כלל ורואה דרך אור ישר, ולמעלה בנמשל קאי על בחי' חכ' כח מ"ה, שבחכ' שורה אוא"ס וכמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה שלכן נק' אחד האמת יעו"ש. ואסשא"מ זהו בחי' חכ' תתאה. וזהו בחי' יו"ד דש' הוי' ויו"ד דש' אד', יו"ד דש' ה' הוא בחי' אספה"מ,

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org