תקפד

תחבקני, שהו"ע הוידוים שאומרים בר"ה ויוהכ"פ אשמנו ועל חטא, שמשפיל א"ע עד קצה האחרון, עי"ז נמשך בסוכות מקיפים עליונים שזהו מ"ש וימינו תחבקני שהוא כמו למשל אדם החובק את חבירו ואינו מניחו לזוז ממנו, ואם בלעו"ז הוא כ"כ חזק המקיף, כי באמת המקיף שרשו גבוה מאד שזהו ענין בקר ויודע כו', כי שרש המקיף הוא מהתהו כמ"ש כברייתו ש"ע ברישא חשוכא, מכש"כ כשזה המקיף נמשך לישראל שהוא חזק מאד.

ובזה יובן מ"ש כי הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך, ואיתא במד"ר לעשות צל על ראשך. ואפ"ל עוד ב' פי', הא' מלשון הצלה ממש, והב' מלשון וינצלו את מצרים, וכל הג' פירושים עולים בקנה א', כי הפי' לעשות צל על כו' הו"ע גילוי המקיפים דסוכות, והוא ע"י וינצלו את מצרים בירור הניצוצות דלעו"ז שהוא ענין המקיף מזה נעשה בחי' צל מקיפים עליונים. ופי' לשון הצלה הוא כמ"ש מציל עני מחזק ממנו, עני הוא היצ"ט כמ"ש ילד מסכן וחכם, וחזק הוא היצה"ר כמ"ש מלך זקן וכסיל שהיצה"ר בא לאדם בתחלה, והחוזק שלו הוא ממנו מחמת המקיף, והעבודה הוא להציל העשוק מיד עושקו, וע"ד מאמרם ז"ל אורייתא מגינא ומצלי גם בעידנא דלא עסיק בי'. וההצלה הוא ע"י תשובה, והענין דהנה כתי' כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא והוא מלשון והייתי אני ובני שלמה חטאים ופרש"י כלומר חסרים, שאפי' בבחי' שלמה יכול להיות חסרון, כי אפי' צדיק שקיים בסו"מ וע"ט, מ"מ אפשר להיות שעשה איזה מצוה בקרירות או שחסר בכוונה גם ע"ז צריך לעשות תשובה, וכש"כ מי שפגם ח"ו במ"ע ול"ת שפגם בשם הוי' כמו גאוה גימט' י"ה, שצריך לעשות תשובה מעומקא דליבא, וגדול כח התשו' שעי"ז מברר כל הניצוצות שביצה"ר, ואז ממילא נעשה הצלה ליצ"ט ומזה נעשה צל ומקיף. אך בתחלה נצרך להיות ולא יראה בך ערות דבר, כי כ"ז שלא נתמלא סאתו א"א להיות עדיין בבחי' צל ומקיף עד לע"ל שאז לא יראה כו' ויהי' בבחי' גילוי המקיף. וזה"ע כאהלי קדר כיריעות שלמה שלמה הוא מלך שהשלום שלו, שלום בפמליא של מעלה ובפמשמ"ט, פמליא של מעלה הוא חו"ג עד רום המעלות, ובנבראים הוא מיכאל וגבריאל, ופמליא של מטה הוא יצ"ט ויצה"ר, וע"י ונאוה כאהלי קדר שנוטל המקיף מהיצה"ר עי"ז נעשה כיריעות שלמה שלום בין היצה"ר ובין היצ"ט.

בס"ד. ש"ק חוהמ"ס תרל"ג.

הנחת ר"א ז"ס.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org