תקע

שובה ישראל (א)

שובה ישראל עד כו', אהי' כטל לישראל יפרח כשושנה. והנה יש ב' בחי' גשם וטל כמארז"ל כנס"י שאלה שלא כהוגן כו', גשם הוא בחי' ואד יעלה מן הארץ אתעדל"ת אתעדל"ע, וטל הוא בחי' אתעדל"ע מצד עצמו, ולכן כשביקש אליהו חי ה' אם יהי' טל ומטר לא פעל על טל כי טל לא מיעצר.

והענין דהנה בשה"ש כתי' בפ' ב' דודי לי ואני לו, ובפ' ו' כתיב אני לדודי ודודי לי, ונת"ל דמ"ש דודי לי קאי על יצ"מ כי ישראל היו משוקעים אז במ"ט שע"ט ונגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, שזהו אתעדל"ע מצ"ע, וגם אחר האתעדל"ע לא היו יכולים לבוא לאתעדל"ת, ולכן בניסן נפתחים אוצרות טל שאז הוא זמן כל הגילויים עליונים. ומ"ש אני לדודי ודודי לי קאי על גלות בבל, שזהו ההתחדשות שבאו לאתעדל"ת. ולכן ניסן הוא חדש האביב שהוא כסדר א"ב, ותשרי הוא כסדר התשר"ק שהוא אתעדל"ת. ולכן אמרו במדרש ע"פ יערוף כמטר לקחי שברו הבריות ערפם מיד המטר יורד, והוא היפוך קשה עורף, ובעבודה הו"ע שברים תרועה גנוחי גנח ילולי יליל. וזהו מ"ש לב נשבר ונדכה, דכה לא נאמר אלא נדכה. ולכן ארז"ל ד' שמות יש לארץ נגד ד' תקופות השנה, ובתקופת תשרי שם הארץ אדמה ע"ש שנעשית בולין בולין מהגשמים, שהגשם הוא אתעדל"ת, שבתשרי העיקר הוא אתעדל"ת ע"ד מארז"ל ואדם אין לעבוד את האדמה כאלי' וכחוני המעגל לעבוד את הבריות למקום, אך האתעדל"ת דחדש תשרי מגעת לאתעדל"ע דיצי"מ. והנה בתו' יש ג"כ בחי' גשם וטל דהנה רש"י בפסחים פי' ע"פ והי' אור הלבנה כאור החמה ואור החמה שבעתיים כאור ז' הימים, שבעתיים הוא זפ"ז ואור שבעת הימים הוא ז"פ מ"ט שהוא עולה שמ"ג והוא בחי' גשם שבתורה. והענין דהנה מצינו בדרז"ל שפעם אמרו כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ופעם אמרו ג' שעות ראשונות הקב"ה יושב ועוסק בתורה, אך מה שאמרו הקב"ה קורא כנגדו היינו אור הגנוז שבתורה, כמשארז"ל ע"פ וירא אלקי' את האור כי טוב, טוב לגנוז והיכן גנזו בתורה, וע"ז כתיב כי שאל נא לימים ראשונים שהוא ז"ת דע"ק שבהם שייך עדיין אתעדל"ת. אבל טל תורה הוא ג"ר דע"ק, והוא טלא דנטיף מע"ק, טל שעתיד להחיות בו את המתים, שגם מתים שבגוף יוכלו לחיות, אלא שבעוה"ז אינו מורגש כי

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org