תקלח

ובכדי להבין עוד יותר הענין דקומה זקופה, הנה אמרו במד"ר ע"פ זאת קומתך דמתה לתמר, דקאי על דניאל חנניה מישאל ועזרי' שלא השתחוו לצלם של נבוכדנצר שנק' בשם רישא כמ"ש אנת הוא רישא דדהבא, ונמשלו לתמר דכמו שהתמר מתמר ועולה כך לא הרכינו הם ראשם לע"ז. ובעבודה הוא כמ"ש אלקי כסף ואלקי זהב לא תעשה לך דהיינו שלא לעשות אלקה מכסף וזהב, והענין הוא דבפרנסה צריך לידע שהוא ית' הוא העושה הסיבה והוא הנותן הפרנסה, ובכח עצמו אין יכולים לעשות כלום וכמ"ש כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל, וזהו שארז"ל הרוצה להתעשר ירבה בסחורה ויבקש רחמים ממי שהעושר והנכסים שלו, ועי"ז אדרבה מקשר הגשמיות להרוחניות, כי בכל גשמיות יש ניצוץ אלקי וכשיבקש רחמים עי"ז מעלה הניצוץ, אבל כשעושה הסיבה לעיקר וסובר שהוא הוא המרויח ואומר כוחי ועוצם ידי עשתה זאת הרי הוא כמו ע"ז, דכמו שבע"ז כופף ראשו כמ"כ כופף ראשו להסיבה, ואדרבה הוא גרוע מע"ז, כי בע"ז כופף ראשו שהוא חיצוני', ובפרנסה הרי כופף שכלו ומשעבד מוחו ולבו הרי הוא גרוע מע"ז. ומ"ש וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה, הרי צריך לעשות, אבל כללות העשי' הוא לבוש שק, אך כשה' אלקיך, דהיינו כשמבקש רחמים, אז נעשה העשי' כלי, וזהו אלקי כסף וזהב שלא לעשות מכסף וזהב אלקה. וכמו שבעון ע"ז הי' העונש ע"ז סקילה שסוקלין אותו באבנים, כמ"כ ברוחניות ע"י שמשעבד מוחו ולבו להסיבה נעשה לבו לב האבן עד שיוכל ח"ו לאבד את הניצוץ אלקי. אבל דניאל שהשליכו אותו לגוב אריות וכן חנני' מישאל ועזרי' מסרו נפשם על קדה"ש, עליהם נאמר זאת קומתך שזהו קומה שלימה. אבל כשאינו כן הרי גורם גלות השכינה ואסור לילך בקומה זקופה, והענין כי הרי באמת גשמיות משועבד לרוחניות ונגרר אחר הרוחניות וכמאמרם ז"ל מעשה שירדו גשמים ונעשו חיטים כשתי כליות של שור הגדול וגנזו לדורות להודיע כמה החטא גורם, הרי דע"י החסרון ברוחניות ממילא נעשה חסרון בגשמיות. ובזה יובן מ"ש וגולה על ראשו חד אמר גאולה, וחד אמר גולה, כי גאולה באל"ף קאי על זמן בהמ"ק שאז לא היה חסרון, אבל עכשיו בזמה"ג נעשה חסרון, כי גלות הוא חסרון כי כאשר גולה האדם ממקום למקום הרי חסר לו מקומו הראשון, וזהו גלות השכינה ודי לעבד להיות כרבו, ולכן אסור לילך בקומה זקופה.

ומה שאמרו דקומה זקופה הוא מעלה הוא ע"ד ואולך אתכם קוממיות וארז"ל מאה אמה, וזהו י"ס ויו"ד כלול מיו"ד הוא מאה, דהיינו שיהי' מאיר ג"ר בעצם, ועיקר הגילוי דג"ר יהי' לע"ל, ועכשיו העבודה דקומה זקופה היינו גילוי יחידה שבנפש. ובזה יובן מה שאמר ריב"ז איני יודע לאיזה דרך מוליכין אותי, והלא כל ימיו עסק בתורה ובעבודה ומה הי' מסופק ריב"ז, אך הספק שלו היה אם המשיך גילוי יחידה שבנפש שהוא למעלה מהדעת, וזהו איני יודע. וזהו שאמר במד"ר ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה ולא יראים מכל אדם כי ע"י גילוי יחידה שבנפש אינו ירא מכל אדם, כי באמת אין שייך שום מורא בו"ד, אך המורא הוא מחמת ההסתר וההעלם, אבל כשמתגלה יחידה שבנפש אז ולא יראים מכל אדם. וזהו עיקר העבודה דקומה זקופה והוא אופן א'.

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org