פירוש המילות
ד, ג
ופרט והעיקר בבחי' כתר דכתר בפרט ובכלל כמו עליי' דרעוא דכל רעוין שזהו כשעלה ברצונו הפשוט ממש כו' נק' שבתו ממש וכל מה שמסתעף ממקור כל רצון נכלל בשבת סתם שהוא שבת דהוי' שכולל גם לבחי' קוצו של יו"ד שהוא הכתר שנק' רצון כו' וד"ל. ודרך כלל נחלק לב' שבתות שבת דמוחין שבמדות שנק' שבת להוי' כנ"ל ושבת דג"ר עצמו שעולה למעלה וז"ש שבתו והוא מ"ש מזמור שיר ליום השבת שהוא בחי' עליי' מוחין דאבא עצמו כנ"ל וד"ל. וזהו פי' כי בו שבת וינפש הרי יש כאן ג' שבתות מאחר שאמר שבו היינו בשביעי שנק' שבת ובו שבת הרי שבת הב' וינפש הוא שבת הג'. והענין מובן ע"פ הנ"ל דבמדות עד רום המעלות יש ג' מדריגות דנר"ן יש בו ג' שבתות זה למעלה מזה וכמו"כ יש ג' שבתות בג"ר עד רום המעלות שבת הא' בבחי' עלי' מוחין דחו"ב עצמן. (שלמעלה ממוחין דחו"ב במדות כנ"ל). ושבת הב' בעליי' הכתר ושבת הג' בכתר שבכתר כו'. והיינו עליית מוחין חו"ב טעם לרצון ועליי' הרצון עצמו ועליית הרצון של הרצון שנק' כתר שבכתר שזהו דרך פרט בכל עולם ודרך כלל כידוע והנה בחי' עליי' כתר שבכתר שנק' שבתו היותר עליון הגם שהוא בפרט בכל שבת ושבת וכמ"ש מידי שבת בשבתו כו'. אבל כללותו הוא באלף השביעי שנק' יום שכולו שבת כידוע ונק' שבת שבתון מקור כל השבתות הפרטי' כידוע. וביאור הדבר ידוע דאלף הז' נאמר בו וישבות ביום השביעי דרך כלל משית אלפי שנין דהוו עלמא מאין ליש מוי"ו יומין עילאין דאצילות ולפני האצילות עד רום המעלות ופי' וישבות ביום השביעי שביתה לשביתה היינו ענין מנוחה לחיי העולמים פי' מנוחה עצמיות ולא מן המלאכה בלבד כי השביתה מן המלאכה אינו רק מבחי' ההתפשטות שחוץ ממנו בלבד גם ברצון לרצון וכה"ג אבל מנוחה עצמיות אינו מן ההתפשטות שחוץ מעצמו כלל אלא עצמיות ממש ואעפ"י שלכאורה לא יובן ענין ולשון מנוחה בבחי' העצמיות ממש אך ידוע בשרש בחי' מנוחה שנק' תענוג ויש בו ב' מדריגות הא' בבחי' ההנחה שתנוח הרוח והנפש מתענוג ורצון פרטי' כמו כשהשלים טוב מעשיהו והגיע לתכלי' שלימות רצונו שנח"ר גדול לפני עצמו' מזה אמנם הגם שעצמותו כולו נתפעל מזה אבל ההתפעלות זאת בכל עצמיות נפשו באה מסיבת שלימות תענוג ורצון שחוץ מעצמותו אבל אין לו ערך לגבי בחי' עצם התענוג לעצמותו ממש שבלתי יחובר בו מעונג שחוץ ממנו כלל. אך גם זה התענוג העצמי שהוא בא רק מצד עצמות שלימותו יתוסף בו אור מסיבת עליי' התענוג של רצונו שנתפשט חוץ מעצמותו כידוע וזהו הנק' מנוחה עצמיות שכולל ב' התענוגי' דהיינו שמחמת עונג שחוץ מעצמו ניתוסף כח תענוג שלימות עצמו כמו והי' בהניח ה' לך כו'. וכמ"ש במ"א. לכך יובן בבחי' מנוחה עצמיות דאלף הז' בכלל שבא אחר שיתא אלפי שנין כו'. דהיינו מסיבות שלימות העונג מכל מלאכתו בשיתא אלפי שנין יתוסף כח עצמות
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- פירוש המילות
- כרך
- השמים מספרים
- מזהה
- rh-4ncdtz7k
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.