הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
קעט
הסתלקות העונג שגורם הסתלקות דאנכי ח"ו, ולכן יש נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים כי את זה לעומת זהקו כו' כי בקדושה נמשך העונג הפנימי בבחי' פנימי' ומקיף ומקיף למקיף, שזהו תומ"צ ותפילה [עי' בסידור במאמר דמזמור שיר חנוכתקז ] ולהיפך בבחי' הקליפה הסתלקות העונג מכל בחי' הנ"ל שגורם בנין הקליפה ח"ו בפנימי' כו', אך בזמן בהמ"ק כשהי' הסתלקות הנ"ל באיזה פרט מ"מ כיון שבהמ"ק הי' בנוי הי' תיקון לזה ע"י הכהן הרואה את הנגעים שהי' פועל בו הרגשת הריחוק כענין ראה נתתי לפניךקח כו' שזהו ימינך פשוטה לקבל שביםקט, רב חסד כהנא רבאקי והוא המתלבש במיכאל כהנא רבאקיא שנק' בגדי כהונה שעי"ז ימין הנ"ל מתפשטת בנשמה הנבראת מאין ליש להתעורר בתשובה ואח"כ ושב ורפה לוקיב תיקון הכלים הנפגמים והמשכות האור בהם הי' ע"י העלאת הנרות כו' וד"ל.
אך עכשיו כיון שנחרב בהמ"ק ונעשה הסתלקות עונג הפשוט בכללות אין כח להכהן להתלבש בנבראים מאין ליש לתקן הנגעים [והטעם לזה כי עונג הפשוט הוא הנעוץ בסופן מל' המחבר אצי' בבריאה הנק' מקדש ה' וכשנחרב בהמ"ק נסתלק הממוצע המחבר אצי' בבריאה שהו"ע כחב"ד דבריאה עם אור המל' דאצי' המלובש בהם ונעשה הסתלקות עונג הפשוט], וזהו והצרוע זה בהמ"ק שכאשר נגע נראה בבית עצמו שהוא הסתלקות עונג הפשוט כנ"ל אזי ממילא אין לבוש להתלבש בנבראים שזהו בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה כו' ונמצא שנחלש ג"כ כח המעורר לתשובה כו', וראשו יהי' פרועקיג רישא שכיבת לעפראקיד הוא ענין ירידת ט"ס דמל' בקליפות עד שלא נשאר רק הנקודה שהוא למטה בעבודה רק נקודת יהדותו כו', עי' בע"ח שער ל"ה פ"בקטו כו', ולכן נחלש כח התשובה שהוא מבחי' בינהקטז דמל' כו', ועל שפם יעטהקיז שניטל כח הדיבור כי כח הדיבור הוא מבחי' י"ה דאלקים שזהו בנין המל' מצד שאו"א תקינו להקיח, אבל כאשר נהרס בנין המל' שהוא ג"כ מצד הסתלקות דאו"א נתמעט בנין המל' עד שאינה רק בבחי' נקודה ונחסר ג"כ ממילא לבוש האמצעי שהוא הדיבור וכ"ז הוא מצד הסתלקות עונג הפשוט נגע
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור