קדושה שהוא החלק מן הנשמות שבגופים שנטהר' מטומאתה ונזדככה נק' טהור' כמ"ש נשמה שנתת בי בגוף טהורה הוא מטהירו עילאה ונק' ניצוץ האלקי ומביאה לידי קדושה שהוא שורש הנשמות כמו שהוא למעלה בקודש העצמית שנק' קדוש. וזה שאמר הבא לטהר מסייעין אותו בקדושה העליונה כו'. (וכמ"ש במ"א על פסוק ה' לי בעוזרי כו'). והוא ההפרש בין בחי' אור ישר לבחי' אור חוזר שאור ישר הוא מאיר ונמשך מלמעלה למטה בפשיטות מצד עצם אורו כנ"ל ובחי' או"ח למעלה הוא כמו אור המתנוצץ הנ"ל שהוא בא רק ע"י הזדככות כנ"ל וזהו ההפרש באמרו מנהרין ומנצצין בבחי' או"י ובחי' או"ח שניהם כלולים כאחד והוא בחי' חו"ג דאו"א שמנהרין ומנצצין בשבת דוקא מכח ניצוצין דנקודה עילאה ולא בחול כו'. וזהו כוונת הזוהר בפי' השמים מספרים ע"ד הפשוט וד"ל:
(יא) ומעתה יש להבין ביאור הדברים הללו בהיות מבואר למעלה בענין ב' שבתות כהלכתן מלמעלה למטה ומלמטה למעלה שהכל הוא בבחי' העונג והרצון שבהשתלשלות דאבי"ע בכלל עד רום המעלות ברצונו הפשוט כו' שעולה מלמטה למעלה ומוסיף אור בשעשועי המלך העצמיות והוא בחי' עונג דאו"ח ואח"כ נמשך מעצמות השעשועים מלמעלה למטה וז"ש וקראת לשבת עונג כו' כנ"ל (באות טי"ת באורך בפי' מ"ש דשמא עילאה אתחזי בהו כו'). והוא בחי' חסדים דתענוג העצמי הבא בבחי' או"י מלמעלה למטה ולהיותם כלולים כא' ממש שהרי מחמת כחו של גבורות עונג דאו"ח בעצמות השעשועים נמשך חסדים דאו"י כו'. ע"כ בשמים עילאה שהם בחי' חו"ג דאו"א מנהרין ומנצצין בבחי' או"י ואו"ח בתענוג העצמי כשבא דרך ירידה והמשכה למטה בבחי' ג"ר דכל פרצוף כמבואר שם. ולזה הקדים מנהרין שהוא בחי' או"י מאור התענוג העצמי ואח"כ מנצצי' בבחי' או"ח הכלול בזה מצד עליות העונג ורצון שבהשתלשלות שנקר' טוב מאוד והוא כמו אור המתנוצץ בעין אחר היות שורש העונג הזה הוא בבחי' או"ח מכל אשר עשה (ושרש שרשו בבחי' טהירו עילאה דגליף גליפו כו'. והוא מה שסוף מעשה במחשבה כו' וד"ל) ולכך דוקא בשבת דשמא עילאה דעצמות התענוג שמלובש בכתר דכתר מאיר בשמים. ע"כ אמר השמים מספרים דמנהרין ומנצצין כו' מכח ניצוצי דנקוד' עילאה שהוא מ"ש כבוד אל. וכמ"ש סגור יהי' ששת ימי המעשה כו'. והוא השער הפונה קדים דכבוד אלקי ישראל נראה בו בכל שבת כו'. וכמשי"ת בעזר"ה. אך עדיין אין לשון המאמר מדוקדק במה שהתחיל בב' דברים מנהרין ומנצצין ומסיים בדבר אחד שהוא בניצוצי דנקודה ואם מכחו מקבלים האור האיך ימצא בהם נהירו שאינו במקורן שהוא האי נקודה כו'. ועוד יש להבין מהו בחי' נקודה עילאה זאת שנק' כבוד אל והנה כל זה יובן עפ"י הנ"ל (באות טי"ת) בענין עולת שבת בשבתו דשבת
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור