מדרכיך שהוא אה' דאברהםסד הנק' דרך כמ"ש למען יצוה כו' ושמרו דרך הוי'סה, תקשיח מיראתך יראה פנימי' שבאצי' שהוא בחי' יצחק וע"י הפרסא העלים אותם והרחיק אותנו נשמות*66 דבריאה מהם, וע"ז אמר שוב למען עבדיך שבטי נחלתיך כי ע"י השבטים שהם בחי' רח"רסו על עולמות הנבראים כנ"ל שוב*67 להאיר סוד הוי'סז גם עלינו נשמות הנבראים כו' וד"ל. ..]. אך בחי' ע' נפש הם יוצאי ירך יעקב הם בחי' המשכות רח"ר על נפשות שהם ממדריגות תחתונות דעשי' לכן הם ממשיכים סוד הוי' הנ"ל אפי' על נפש דעשי' כו' [... ולכן נק' יוצאי ירך כי הירך הוא בחי' נה"יסח הממשיך מוחין במל'סט ואימא תתאה מקננא באופןע שהוא עולם העשי' כו' וד"ל. ..]. וזהו שבזכות מצות מילה זכה להמשכת סוד הוי' גם בעשי' שזהו בחי' ע' נפש [... כי סוד בגימ' ע'עא כו'. ..].
אך ע"י ע' נפש אינו נמשך סוד הוי'עב למטה כמו למע' רק הארה מבחי' אצילות כו' אך אח"כ ע"י ע' זקנים נמשך סוד הוי' הנ"ל בעשי' כמו באצילות כו' [... והטעם לזה כי זקן נק' שקנה חכ'עג ממקורו והיינו שמאיר בשכלו מקור החכ' הנק' משכיל כמו שהוא מצד זיכוך הקרומי' המקיפים את המוח לזאת נגלה אצלו האמת כמ"ש בלי יגיעה ופלפול כלל. וזהו ענין האשכלותעד כו' ולמעלה היינו גילוי החכ"ס בחכ"ע כמ"ש ואין הפרסא מסתרת כלל. אך צריך עוד תנאי לזה, כי הנה ידוע בענין והבדילה הפרכת שיש פרסא מפסיק בין חכ' שבכתר לכתר שבכתרעה כידוע דעצם הרצון אין טעם לרצוןעו אפי' טעם הכמוס, לזה צריך בחי' משה שהוא עניןעז שבעים איש ולו נאמר אספה ליעח היינו שיקבץ אותם בתכלית האחדות כו' ויגביהם לעצמות הרצוןעט כי שרשו הוא משם כמו שנאמר בו כי מן המים משיתיהופ מים עליונים שמעל לרקיע הנ"ל שע"ג החכ' שבכתר לכן בכחו לאסוף אותם, ועי"ז נגלה עצמו' ההעלם כמ"ש למע' ואז ממילא נגלה למטה ג"כ עצמות ההעלם שבאצילות