היינו כידוע דרישא שכיבא לעפראעד והוא ענין השפלת המוח בענינים זרים בתאוות ומח"ז והו"ע כובד ראש כו'.
ועל שפם יעטהעה הוא הסתלקות כח הדבור עד שנשאר רק בחי' אלם מאלקיםעו שע"ז נא' כרחל לפני גוזזי' נאלמהעז ולכן המה מקבלים השפע בבחי' יש נפרד ונק' גוזזי' משא"כ בזמן הבית שהי' הדבור מאיר בגילוי הי' נכנעים לקדושה שזהו"ע חיבור השערות כו' וד"ל. [וכמבואר במ"א בענין אלה מסעיעח כו'].
וטמא טמא יקרא היינו שתי חורבנות הנ"ל וארז"ל מחויב להודיע צערו לרביםעט ורבים מבקשים עליו רחמים. וביאור הדבר היינו כמ"ש רחל מבכה על בני' ולא אמר בוכה רק מבכה לאחרים וזהו תיקון חצות שנק' תיקון רחל והיינו ע"י המרירות על כי איננופ כי הנה כתי' עוברי בעמק הבכאפא שהוא הגיהנם מעין ישיתוהו והיינו מצד שמרגישים התענוג שבג"ע איך שנשמות נהנין מזיו השכינה והמה נעדרים מזה וזהו הצער שלהם שגורם בכי' עמוקה מצד העדר העונג, והנה זה העונג שנשמות נהנין ממנו בג"ע הוא רק בחי' זיו השכינה בלבד והארה בעלמא מבחי' מל' דאצי' אבל בבהמ"ק נאמר ושכנתי בתוכם שהו"ע הלבשת המל' בעצמה ומהותה בהיכל ק"ק שבבהמ"ק ולכן הי' אז מאיר אהוי"ר בהתגלות והאה' הוא בחי' תשובה לדבקה בעצם אלקות והיראה הוא ג"כ בחי' ביטול פנימי' לעצמות אלקות וא"כ עכשיו בזה"ג שנעדר בחי' זאת שהוא בחי' הסתלקות דעצמות אלקות א"כ הבכי' יותר עמוקה, וענין ההסתלקות זאת יובן ע"פ המבואר בתיבת אחד דח' וד' היינו ז' רקיעים וארץ שהו"ע ההשתל' עד רום המעלות והביטולפב שלהם הוא בא' אלופו של עולםפג והוא בחי' הביטול דדעה עליונה דהיינו איך דכולא קמי' כל"ח [ולעתיד נאמר והי' הוי' אחדפד ושמו אחד שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה ויהי' למטה ג"כ ביטול אמיתי ומעין זה הי' בביהמ"ק] וזהו"ע היראה שהי' בביהמ"ק ביטל פנימי' ונק' ירושלים יראה שלםפה. והנה עכשיו מוסתר מאד היראה הנ"ל עד