בי"ע ונר"נ כו'. ואמנם הכל בבחי' הרצון והתענוג עצמו ובחי' המושכל שבמדות דתענוג ורצון נמשך מבחי' ג"ר דע"י וא"א ע"ד הנ"ל ממש במוחין דאו"א שנמשך במדות שלהם כו'. והשביתה בזה הוא בבחי' עליי' המוחין דחו"ב דא"א וע"י שבמדות שבו אל עצמות המוחי' דא"א וע"י כו'. ועל דרך זה עוד למעלה גם מא"א וע"י והוא בבחי' א"ק שכלול גם הוא מע"ס מוחין ומדות ונק' ימי קדם וחו"ב דא"ק מאיר במדות שבו והשביתה במדות דא"ק אל עצמות חו"ב שבו הוא שבת דח"י ולמעלה מעלה מזה גם למעלה מבחי' הקו דהיינו בעצמות אוא"ס בע"ס הגנוזות בעצמות שזהו כמו מדות דחו"ב שבעצמות הנפש שנק' יחידה גם שם יתכן בחי' השביתה מעצם כח המוחין שנמשך בעצם כח מדותיו העצמיי' כו'. וכל זה רק בבחי' השביתה שבנר"ן דבי"ע עד רום המעלות שעל זה אמר כי בו שבת וינפש עד רום המעלות וכנ"ל ועד"ז יובן ג"כ בבחי' שבת דכח"ב עד העצמיות ממש. דהנה ע"ד הנ"ל בבחי' שבת דנר"נ שבכל פרצוף כך יש שבת דבחי' חי' יחיד' שהוא בבחי' ג"ר דכ"ע עד רום המעלות כי נעוץ תחלתן בסופן בקשר אחד וכאשר השביתה בג"ר דתחתון מוכרח שיהי' השביתה ממילא גם בג"ר דעליון מכולם כמו כאשר שבת וינפש מג"ר דסוף מעשה שהוא הרצון ותענוג וחו"ב הפנימי שבא בפ"מ כמו כל אשר חפץ עשה ונק' שבת דג"ר דעשי' ממילא ישבות גם בבחי' ג"ר דיצי' וג"ר דבריאה עד ג"ר דאו"א דאצי' ולפני האצי' בג"ר דע"י וא"א וג"ר דא"ק עד גם לפני הקו בג"ר שבי"ס הנ"ל בעצמות ממש כנ"ל. עד"מ מאדם התחתון ששובת מבחי' הרצון ושכל שמלובש במעשה ממש אז ממילא שובת גם מרצון שבמדות שבמעשה זו ומרצון שבשכל שבמדו' וגם רצון שברצון זה עד ששובת ממילא גם מהרצון שברצון העליון ביותר מכולם שהוא מקור הרצון העצמי טרם שנתלבש בשכל העצמי כו'. שמשם יצאו שורש לשורש לרצון ושכל שבמדות ומעשה בהעלם ובגילוי עד רצון שבמעשה ממש כו' וד"ל:
(ז) וזהו פי' עולת שבת בשבתו. דמשמע שהשבת עצמו עולה בשבת העליון ממנו כי בחי' שבת יש בכל פרטי מדריגות דנר"נ ח"י כנ"ל. ושבת דנפש דעשי' עולה בשבת העליון הימנו בשבת דרוח דיצירה ושבת דרוח דיצי' עולה בשבת דנשמה דבריאה ועד"ז עולה שבת דנר"נ בכלל בשבת דג"ר כח"ב כי נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן כנ"ל. וגם שבת דג"ר עולה למעלה הימנו כי בחי' עלי' ג"כ בחי' ירידה מן העצמות ויתכן בו שביתה אלא שהוא שביתה בבחי' העצמיו' יותר. וע"ז אמרו וינפש ממש כמו ראשית ירידת אור מקור לרצון שנק' רצון לרצון בפרט ועד"ז גם בבחי' מקור לרצון דרצון בכלל שנק' רעוא דכל רעוין כידוע גם הוא עולה אל עצמות ממש ומ"ש עולת שבת בשבתו לשון נסתר דקאי על שבת שלו העצמי היינו בחי' ג"ר דג"ר בכלל
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור