שעח

אז המים נק' מים חיים כן הוא הגוף נמשל לעפר הארץ, וע"י בקיעת הגוף שתתעלה הנשמה מלמטלמ"ע אז היא נק' בשם באר מים חיים. ולהבין פי' ענין עלי באר צ"ל ענין חטא משה שפי' רש"י ז"ל שהי' לו לדקדק במה שאמר לו הקב"ה ודברתם אל הסלע, והם הכו את הסלע פעמיים, וצ"ל מפני מה גדול חטאם כ"כ ע"ז הלא אמר לו הקב"ה קח את המטה, ועל מה אמר לו שיקח את המטה אם לא שיכה את הסלע, וכמו בפ' בשלח שאמר לו בפירוש והכית בצור כו', וא"כ מאחר שבפ' בשלח א"ל בפירוש שיכה בצור וכאן א"ל שיקח את המטה שלכאו' הוא למותר אם לא יכה את הסלע, והן אמת שנצטוה בפירוש ודברתם אל הסלע, אבל כשטעה והכה את הסלע מפני מה גדול חטאו כ"כ שכשביקש והתפלל תקט"ו תפלות לא נענה כלל, עכצ"ל שעיקר החטא הי' במה שהנהיג בסלע כמו בצור שהכה אותו כו', וצ"ל מהו עוונו גדול כ"כ כו'.

והענין הוא דאיתא בילקוט משל לנער כשהולך לבית הספר רבו מכה אותו ומלמדו, משהגדיל מייסרו בדברים, כך בצור נאמר והכית בצור אבל בסלע ודברתם אל הסלע שנה עליו פרק אחד כו'. ולהבין זה הנה צור וסלע קאי על נשמות וכמ"ש חי ה' וברוך צורי כו', וכתי' ה' סלעי כו', והנה מיד אחר יצ"מ נקראו צור, ואח"כ כתי' ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות עד היום הזה, שאז נקראו סלע, שזה הי' בשנה אחרונה מהמ"ם שנים שהיו במדבר, ונמצא כי ע"י הילוכם במדבר נעשה בהם ההפרש בין צור לסלע.

והנה כתי' שחורה אני ונאוה בנות ירושלים, שהנשמות קודם שנתלבשו בגוף נק' בנות ירושלים, ע"ד מ"ש נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו', פי' אתה בראת שבאתה לבחי' בריאה יש מאין, אבל קודם לזה היתה טהורה שהיתה באצי', וזהו בנות ירושלים דפי' ירושלים הוא יראה שלם והיינו כי אברהם קרא למקום יראה כמ"ש בהר ה' יראה, ושם קראה שלם כמ"ש ומלכי צדק מלך שלם, והקב"ה חיבר ב' השמות וקראה ירושלים ע"ש יראה שלם (כמ"ש התוס' פ"ב דתענית דט"ז א' שלכן אין נותני' יו"ד בתיבת ירושלם, כי הם ב' תיבות יראה שלם, והוא מהמד"ר פנ"ו בס' בראשית) והיינו שהיראה היא בשלימות, דהנה בנבראי' א"א להיות היראה בשלימות, ואפילו במלאכים נא' ובמלאכיו ישים תהלה לפי שהיראה אינה בשלימות, אבל בירושלים הוא מל' דקדושה שהוא אלקות הוא יראה שלם שהיראה היא בשלימות, והנשמות קודם בואם להתלבש בגוף נק' בנות ירושלים שהי'

ספריית ליובאוויטש · chabadlibrary.org