פירוש המילות
ה, ד
בחי' ג"ר בכלל כי כל קודש בחכמה וקודש הקדשים בכתר מקור לחו"ב אך פנימי' הכתר הוא הנק' שמא עילאה ולמעלה מעלה הוא בחי' שמו הגדול שמו בגימטריא רצון כידוע ושמו הגדול בחי' מקור כל הרצונות ויש בזה ב' מדריגות האחד מקור כל רצון הנגלה ונמשך לדבר פרט ונק' רעוא דכל רעוין [תתאין והב' מקור כל רצונות הפשוטים הנק' רעוא דכל רעוין] עילאין כמו כשעלה ברצונו הפשוט הגם שהוא רצון פשוט והעלם בבחי' העצמיות ממש אבל הוא בא בשביל דבר פרט רק מפני שהוא מקור לכל השתלשלו' רצונות כאשר כלולים ברצון זה נק' רצון פשוט ובודאי יש מקור לכל רצונות הפשוטים כאלה ונק' כשב"כ הכללי והוא הנק' שמא עילאה בכלל הכל כי עילאה לשון נבדל ומרומם בלתי בא גם ברצון פשוט באיזה פרט עדיין ומזה יובן גם למטה בג"ר דא"ק וג"ר דע"י וא"א עד בחי' ג"ר דעשי' שבחי' פנימיות הכתר שבעולם זה נק' שמא עילאה ואמר דשמא עילאה אתחזי בבחי' גוונין ומראה ולא עצם מהותו כי נבדל בערך הוא רק מצד בחי' ירידת אור עונג ושעשועים העצמיי' אתחזי למטה ממדריגתו שהוא בג"ר בבחי' גוון ומראה עכ"פ שהוא בהעלם ולא בגילוי גמור כמו במראה אליו אתודע כו' כמו הרואה ע"י מראה שאינו רואה מהות העצם כו' משום דלימח"ת בי' מח' דחו"ב וגם כתר שבחו"ב שנק' אור מצוחצח אוכם הוא לגבי עילת העילת שהוא כשב"כ בכלל ופרט בכל פרצוף כי בחי' כשב"כ נק' עילת העילת כי למעלה ממנו גם בשם עילת העילת לא נק' עדיין כידוע. (וכנ"ל בפי' שבת שבתון שגם בחי' כשב"כ עולה בעצמות ממש שנק' שבתון כו'). אבל שמא קדישא שהוא בחי' אור הכתר בחו"ב שנק' קודש או קודש קדשים להיות בבחי' רצון וחכ' בגילוי מן ההעלם ההיולי כו' כאשר מאירים גם מבחי' פנימיות עצמותם ביותר בשבת מטעם הנ"ל. עכ"ז אין זה בא בהעלם במראה וגוון בעלמא אלא אתרשים בהו בבחי' רשימו ממש שהוא בחי' גילוי האור כמו שהוא בא ונתקן בבחי' אותיות המגלות למצפונו והעלמו והוא בחי' שם הוי' ומ"ש אז תתענג על הוי' למעלה משם הוי' הוא בחי' שמא עילאה דאתחזי בהו בלבד כנ"ל. ומ"ש וקראת לשבת עונג דמשמע שנמשך בבחי' גילוי באותיות לנשמות שנק' רשימה הוא מדבר בבחי' הארת ג"ר במדות שבחי' שבת דהוי' בעלייתו בשבתו בבחי' כשב"כ חוזר ונמשך במדות מעונג העצמי כנ"ל. בפי' מה שמו ומה שם בנו כו' וד"ל. (ועדיין אין זה מובן דאם שמא קדישא הוא אינו רק בבחי' ג"ר עצמו כנ"ל. א"כ מה זה המעלה דאתרשים בג"ר ממעלת ומדריגת עצמן בלבד דהא בהו דקא' קאי על שמי' אש ומים שהוא חו"ג דאו"א עצמן שהוא בבחי' ג"ר דאו"א כנ"ל אך הענין הוא דחו"ג זה שנק' אש ומים דאו"א הוא בבחי' המדות חו"ג דאו"א שלמטה מבחי' חו"ב דאו"א עצמן כנ"ל ולפי שהן בבחי' מדות דאו"א נק' שמים עילאין כו'. טרם שנמשכו
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור
הצעת תיקוןנשלח לבדיקה
דיווח על בעיהבלי חשבון
הטמעה באתר אחר
על הדף
פרטים
- חיבור
- פירוש המילות
- כרך
- השמים מספרים
- מזהה
- rh-qht8f319
עותקים
פעילות אחרונה
עוד לא הוצע כאן תיקון ולא דווחה בעיה.