זה שהרי ירפאו לכאב אבר זה ע"י רפואות זולתו כידוע ומבואר במ"א ואעפ"י שבהתגלות לעין נראין חיות האברים כמפורדין במהותן ובפעולתן כ"א לדרכו וכפי מזגו ותכונתו וכו' ולא ירגיש אחד בזולתו כלל והפכיי' בפעולתם ועכ"ז יש בהן חיבור והתכללות תמידי והוא מבחי' התיקון ובחי' יושר שעושה בחי' התכללות וחיבור בנפרדים כנ"ל והנמשל מכל זה יובן למעלה בהפרש שבין בחי' ע"ס דתוהו לע"ס דתיקון שהוא ההפרש בין עיגולים ליושר דהיינו תחלה נאצלו מעצמות המאציל בבחי' עיגולים זה תחת זה שהוא כמו אור הרצון שבא בבחי' עצמותו שלמעלה מהחכמה לגמרי מקיף לעיגול אור החכ' שבתוכו והחכמה מקיף לבינה ובינה למדות. (או כיוד נקודות זה תחת זה והכל ענין אחד שהוא בחי' עצמיות של כל ספירה שהוא בחי' הכתרי') ואח"כ בא בחי' היושר שהוא בחי' התיקון להיות בחי' התכללות בכח"ב להיות הרצון מתלבש בחכמה וחכ' בבינה ובינה במדות כו' כנ"ל במשל עד שנתחב"ס כו' כתר במל' כו' וכמו בחי' התכללות אברי האדם וכנ"ל והוא הנק' בחי' אדם דיושר בחי' התיקון דשם מ"ה בגימטרי' אדם וכללותו הוא בחי' התכללות המדות שעפ"י התלבשות השכל והמוחין שיעשה חיבור ב' הפכי' דחו"ג ג"כ כנ"ל. ולהיות נתחב"ס כו' וכ"ז הקדמה להבין ההפרש שבין ימות החול ליום השבת שזהו עיקר כוונת המאמר הזה כמשי"ת וד"ל:
(טז) והנה ידוע דבחי' התוהו נפל בשבירה והיינו בחינת הכלים דתוהו שלא יכלו לסבול האור כו' וירדו ונפלו בבחי' ב"ן דבריאה כו' כמ"ש בע"ח ובחי' מל' דאצי' יורד בחול לברר בירורי' דרפ"ח ניצוצות כו' שנפלו שם מבחי' התוהו ועולה עמהם בהעלאת מ"ן מהיכלות דבי"ע לגבי בחי' המשכו' מ"ד שנמשך משם מ"ה דז"א שהוא בחי' התיקון דמ"ה שמברר לב"ן כידוע ונמצא שכל ההעלאת דב"ן בימות החול הוא רק מבחי' ניצוצות דתוהו שנפלו שם והמברר אותם הוא בחי' שם מ"ה דתיקון והיינו ממש ע"ד הנ"ל בבחי' עיגולים ויושר למעלה שהוא חיבור והתכללות שבמדות חו"ג ועליון בתחתון שנעשה ע"י המשכת השכל כו' והוא בחי' שם מ"ה דחכ' דבחכ' אתברירו רפ"ח ניצוצין דתהו והוא בחי' היושר שמתלבש בעיגולים דתהו לחבר ולקשר אותם כנ"ל וזהו שקורא לבחי' עיגולים דתוהו כשעולין למעלה בימי החול בשם עזקא בסוף המאמר שאמר דהא מנייהו נהיר כל עזקא פי' עזקא הוא בחי' עיגול כטבעת עגולה והוא בחי' הבירורים דרפ"ח נצוצות דתוהו שהן עגולים (והטעם לבחי' עיגול דוקא להיות בלתי התחלקות פרצוף ראש ורגל רק הכל כאחד לפי שהוא בחי' הכתרי' שהוא בחי' העצמיות שבלתי מתחלק עדיין לי"ס חב"ד ומדו' כו' כמו עצם הרצון כמו שהוא למעלה מן החכ' לגמרי משא"כ אם הרצון מתחלק ליו"ד כמו חכ' ומדות שברצון
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור