סימן מו
נשא אשה ומת בקטנותו אין זקוקה ליבם1
על דבר הקטן שנשא אשה ומת בעודו קטן פחות מבן י"ב שנה, הנה זה פשוט שאין בקידושין כלום אפילו מדרבנן כשהוא פחות מבן י"ב, אפילו לפי דעת הב"ח2 דמחמיר אם השיאו אביו, דהיינו בשנת הי"ג דוקא דמצוה קעביד, ואף גם זאת השיגוהו האחרונים, וכבר האריך בזה הרב בעל תורת יקותיאל בתשובות שבסוף ספרו סי' ט', ועשה מעשה רב, והסכימו כמה גדולים חקרי לב במדינת ליטא ופולין ויצא הדבר בהיתר. ואף שבמהרי"ק שרש ל"ב3 כתב בשם רבנו יצחק בר יהודה דאם קידש אביו לו אשה צריך ליתן גט דזכין לאדם שלא בפניו, הא תברא בצדו שחלקו עליו רבנו שלמה ב"ר שמשון ורבנו קלונימוס איש רומי. גם בתשובות ושב הכהן4 כתב בשם ראב"ן5 שחלק על רבנו יצחק בר יהודה הנ"ל. וכבר האריך בזה בתשובות מהרי"ט ספר ב חלק אה"ע סי' מ"א, דלא שייך לומר בה זכין לאדם כו', דאין זכות כל כך, דגברא בדיק ונסיב, ושמא אין זו אשה המרוצה לו, והאריך שם בראיות דלא תקינו רבנן כלל נשואין לקטן אפילו על ידי אביו. ובפרט בזמן הזה שאין רגילות שאביו יקדש בעצמו לכלתו בשביל בנו, ומסתמא בנו קידש בעצמו6, וכ"כ בתשובות ושב הכהן הנ"ל, שאינו ענין לנידון דידן שהקטן קידש בעצמו, שכבר יצא הדבר בהיתר כמ"ש בתורת יקותיאל כו' והסכימו בהיתר זה כמה רבנים. וכן נראה שהסכים בפשיטות רבינו הג' אחמו"ר ז"ל נ"ע בתשובות שבסוף ספרו7, ומזה אין להאריך.
ברם כגון דא צריך לאודועי, שצריכה ב' עדים כשרים שהיה קטן בשעת מיתה, כמשמעות פשט לשון הרמב"ם פ"ב מהל' אישות8, ותשובת מהר"ם שבמרדכי סוף פרק מצות חליצה9, ובתשובות מיימוניות סוף ספר נשים10, וכמ"ש רבינו אדמו"ר ז"ל נ"ע בתשובתו11, וכאשר האריך בזה בתשובות מהרי"ט ספר א סי' מ"א ונ"א. ואף שיש קצת לחלק לפי דעתי12, ולהקל בקטן דלא תקינו רבנן נשואין כלל, יותר מבקטנה דתקינו לה רבנן נשואין. מכל מקום אין לסמוך על סברא זו להתיר ספק דאורייתא ספק יבמה לשוק, בלי העדאת שני עדים כשרים כדין תורה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור