סימן יג
כתיבת מלך – אלימלך בגט1
אחד היה נקרא בפי כל מֵלך בלבד, ואמר שחתימתו ועלייתו לתורה הוא אלימלך, ונכתב בגט אלימלך המכונה מלך (והי' צריך לכתוב דמתקרי), ורב אחד ערער על הגט מפני שהוגד לו מאחי המגרש שמעת לידתו ניתן לו ב' שמות מלך משה, ובגט נכתב רק שם אחד בלבד. ועוד שאחי המגרש סיפר לו שהבעל גירש על פי אונס, וכאן יש קצת רגלים לדבריו, שניכר שמפני שגירשה בעל כרחו על כן כיון לרמות ולכתוב רק שם אחד בלבד, בכדי שלא יהי' הגט כשר.
תשובה
לכבוד אהובי אהובים וידידים הני תרי צנתרי מזהב נחמד ה"ה
הרב המ"ץ מו"ה נחמן מטשעהרי'
והרב המ"ץ מו"ה יוסף מלוקמלא
יהי שמם לעולם ואת מלכים לכסא יושיבום לנצח ויוגבהו
על דבר הגט שניתן בלוקמלא בשם אלימלך המכונה (קצת גימגום קא חזינא דהיה לו לכתוב דמתקרי2) מֵלך, שלא נודע לנו משם אחר אלא שנק' בפי כל בשם מלך בלבד, ואמר שחתימתו ושעולה לס"ת הוא בשם אלימלך. ואחי המגרש הרעיש את מורה אחד בק"ק מהאליב ופסל הגט על פי גביית עדות שהי' בפניו, שהי' נקרא מעת הולדתו בשני שמות מלך משה, ונכתב שם אחד בלבד (זהו עיקר טעמו לפי המשך לשונו, ולא משום שהי' לכתוב מולך מלא בוי"ו ונכתב חסר3. הגם שהי' מקום להקפיד בחסרות כאלו שמשתנות הנקודות על ידי זה וגורם שינוי השם, מכל מקום אין זה כוונת המורה כלל, שהרי כתב וכתבו מולך בלבד, ורוצה לומר שכמדומה לו שכתבו גם כן מלא. ומה גם שהוסיף תיבת בלבד, מכלל שאין כוונתו על חסרות ויתרות כלל, אלא על מה שכתבו שם אחד בלבד. ועוד כי הנראה מתוך מכתבו שאינו מקפיד על חסרות ויתרות, ולכן כתב ב' פעמים מולך בוי"ו בטעות, כי באמת טעות הוא לכתוב מולך בוא"ו, כי מולך שם עבודת אלילים הוא4, וחלילה לקרות שום איש יהודי על שם עבודת אלילים). כך עלה בדעת מעכ"ת דמשום הכי פסל את הגט. ואף שמבואר5 דמי שיש לו שני שמות וכתב שם אחד לבד דכשר, נסתפקתם דדלמא דוקא כשמקצת בני אדם קורין בשם זה ומקצת בני אדם בשם זה אז דוקא כשר אם נכתב אחד מהשמות, דמכל מקום נכתב כמו שנקרא, אבל כשקורין אותו אפילו רק מקצת אנשים6 בשני השמות יחד, אזי אם נכתב שם אחד אין זה שמו כמו שקורין אותו עכ"ל. אנא חילוק זה לא ידענא, לא מבעי' בנידון דידן שהוחזק כאן רק בשם אחד מב' השמות לבד, מה לי אם מקצת קורין במקום אחר בשם זה השני שאין קורין אותו כאן, ומה לי אם קורין אותו בשני השמות ביחד. אלא אפילו כשיש לו שני שמות במקום אחד, דאם גירש בשם אחד כשר, כמ"ש התוס' ורא"ש7 ור"ן8 פרק השולח, אין חילוק בין אם היו קורין אותו המקצת אנשים בב' השמות ובין אם היה נקרא פעם כך ופעם כך. והוא נלמד מאותה הראי' שהביאו התוס' (דל"ד ע"ב) וסיעתו, מדלא קתני אלא שם דיהודה וגליל, משמע דשני שמות ביהודה אם גירש באחד מהם כשר. וכ"ה בהדיא בפסקי מהרא"י סי' רי"א שהי' שמו יוסף יקותיאל ולא כתב אלא יקותיאל בלבד, והיינו משום דעכ"פ היה נקרא בשם יקותיאל לבד לרוב העולם וזהו ממש כנידון דידן9, ומשם תדרשנו, דנידון דידן דמי להתם, שלא הוחזק בכאן אלא בשם אחד.
ולדעתי גם המורה לא טעה בזה, אלא דעת המורה על פי אשר הציע המעשה, שאחיו סיפר לו שהבעל גירש על פי אונס ונכתב בגט שם מלך בלבד10, והני תרתי מילי חדא היא, וכוונתו אפשר על דרך האי עובדא שבפסקי מהרא"י הנ"ל, שהבעל מחמת האונס שראה כי כלה היא מעם אבי האשה לאנסו כוון לרמות אשתו, ולא היתה כוונתו לגרשה בגט כשר כדת, ולכן לא כתב אלא שם אחד בלבד11. ומ"מ לא יפה עשה המורה שנזדקק לזה12 בלי שאלת המסדר הגט (וכמדומה לי שמטעם זה לא נזדקקו שאר חכמי העיר הגדולים ומפורסמים ממנו לאחי הבעל, מפני שלא השגיחו על דבריו). ומה שלא נכתב אלא שם אחד אין זה ראי' כל כך. ובפרט שכבר הי' לעולמים בפסקי מהרא"י הנ"ל, שאף שהבעל טען כך, כחשו בפניו יענה, ומהרא"י סמך יותר על המסדר הגט. ואף בנידון דידן נאמן עלי הרב מהר"י מלוקמלא שלא הי' שום אונס כלל בגט, והבעל לא רצה לרמות כלל. גם לא שמע מסתמא אם הגיד קודם הנתינה לפני איש שרוצה לרמות כעובדא דמהרא"י הנ"ל, ואדרבה הגיד על שמו אלימלך מה שלא ידע המסדר הגט כלל עד ששאלו, והוא אמר לו כן בעצמו, מפני שרצה לגרש באמת. ומה שלא הגיד לו השם השני, הוא מפני שלא עלה על זכרונו, ואפשר שנשכח מלבו או שנשתקע שם השני לגמרי. וגם המסדר לא שאל לו על שם אחר מפני שלא עלה על דעתו שיהי' לו שם אחר, ולא שאל רק אם שם מֵלך הוא שם בפני עצמו או שעיקר השם הוא אלימלך, דבכגון דא ודאי צריך שיעלה על לב המורה לשאול ולא זולת זה.
כל זה ראיתי ונתון אל לבי לסמוך על דעת המסדר, שבאם נכון לבו בטוח שלא הי' שום אונס ולא צד רמאות. ולרווחא דמלתא יחקר זאת אצל האנשים שעמדו שם, אם גילה בפניהם שרוצה לעשות צד רמאות, שלא לומר רק שם אחד ולהעלים שם האחר. ואם גם לא ימצא מי ששמע ממנו כאלה הרי האשה מותרת לכל אדם. ודעת המורה אינה דעת תורה מכאן ולהבא אחרי החקירה, ולשעבר צריך כפרה על שגגתו אשר שגג, אפילו לפי דבריו להאמין לאחי הבעל ולעשות מעשה על פיו שלא כדת וכשורה.
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור