אגרת ח'תתלז

ב"ה, מוצש"ק פרשת בהעלותך, ה'תשכ"ד

ברוקלין, נ.י.

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו.

ובעמדנו במוצש"ק פרשת בהעלותך את הנרות, י"ל ברמזי פרשה זו: ביאר רבנו הזקן אשר הנרות הללו - הן נשמות כל בני ישראל, נר ה' נשמת אדם, אתם קרוים אדם, ובכל אחד ואחד ההדלקה היא באופן של "בהעלותך" - היינו שסוף סוף השלהבת עולה מאלי'.

וכיון שהדרישה מופנית לכל אחד ואחד, בודאי שבכחו הוא, שהרי אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.

והתכלית בזה - אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, שכל אחד ואחד איך שלא תהי' תחלת קיומו את התורה ואת המצות באחת הדרגות דשלא לשמה - מתוכה בא לשמה.

ואפילו זה הנקרא נדח, שהוא עוד למטה יותר מזה הנקרא רחוק כמובן, הרי הובטח כי לא ידח ממנו נדח, כפסק הדין בפנימיות התורה ועד לפסק דין גלוי בנגלה דתורה.

ויהי רצון שיעשה כל אחד ואחד ככל האמור בנוגע לכל עניניו, אשר יאירו אל מול פני המנורה ואפילו אלה שלעת עתה הם בבחי' נדח, ויעשה זה ברעותא דלבא, אופן עבודת אהרן, ובחי' אהרן שבכל אחד, שהרי אהרן הוא משבעה הרועים, ועד לאופן שעד ירכה עד פרחה מקשה היא,

שירכה - הכי תחתון שבו ופרחה - הכי עליון שבו, יהי' מקשה אחת זהב טהור.

בברכה לבשו"ט

* * *

בברכה לבשו"ט וגם בענין האנציקלופדיא תל' גם לא להיותו טפל ח"ו, כ"א - להיותו אדרבא רבותא וגדלות יותר (כי במחכ"ת בכבדות הכי גדולה יו"ל) - ועפ"ז מתורץ " גם עלה" [והדרש דגם זה פי' גלות בבל - כנראה לא ס"ל לאדה"ז (תו"א ר"פ שמות) וראה רש"י שבת (פט, ב)] משא"כ את - אשר לעולם טפל הוא.

מ. שניאורסאהן

Kehot Publication Society · commercial