אגרת ח'תשמו

ב"ה, מוצש"ק שמות, ה'תשכ"ד

ברוקלין, נ.י.

תלמידי הישיבה הק' תומכי תמימים אשר

באה"ק ת"ו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בהמשך להפ"ש, כוונתי - מסירת תוכנם (עכ"פ) של המאמרים והשיחות שנדברו כאן בימי חדש השביעי, שהוא המשובע בכל טוב ומשביע טוב לכל השנה, אשר בקשתי את האורחים שי' מאה"ק ת"ו - למסור להם במיוחד.

ושתקותי אשר נמסרו כדבעי, ז.א. בדברים היוצאים מן הלב -

בא הנני בזה גם בכתובים (עכ"פ בקיצור) - ובטח לא נצרכה אלא להעדפה וזריזות יתירה ולהיות זהיר טפי -

לזרז בנקודת המאמרים והשיחות בנוגע לפועל שלכם ו"הבכן", והיא:

הוספה בהתמדה ושקידה בלימוד התורה נגלה וחסידות,

הוספה ביראת ה' ובאהבת ה',

- שזהו דורש הוספה בהתבוננות בעניני תורת החסידות, מתאים לפס"ד הרמב"ם (יסודי התורה רפ"ב): הא-ל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבה וליראה אותו וכו' והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וכו' ויראה מהן חכמתו וכו' ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול וכו' מיד הוא וכו' -

ובכדי שתבוא האהבה והיראה בפועל ועד למעשה בפועל - הרי זוהי עבודת התפלה, וכמבואר בארוכה (והאופנים בזה לכאו"א) בקונטרס התפלה, בקונטרס העבודה ובכ"מ.

ועוד וגם זה עיקר - לעשות כל מה שביכולתם ובאפשריותם, שיתרבו תלמידים בהישיבות, לכל לראש - ע"י היותם דוגמא חי', שירצה כאו"א להיות כמותם.

וגם ע"י דבור בדברים היוצאים מן הלב, לפעול על ידידיהם ומכיריהם להכנס בד' אמות של תורה וד' אמות של תפלה גם יחד, ע"ד דרז"ל: אוהב ה' שערי ציון שערים המצוינים בהלכה, לימוד התורה ו(לימוד עבודת התפלה, המביא ל)עבודת התפלה.

ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב וסו"ס פועלים פעולתם.

והרי כל זה - הפעולות על הזולת - מעיקרי העבודה, דלית פולחנא כפולחנא דרחימותא, וכדרז"ל: ואהבת את ה"א, אהבהו על כל הבריות וכו' בכל נפשך אהבהו עד מיצוי הנפש.

וראה אגרת הקודש לרבנו הזקן (בתחילתו) שהביא דיעה זו לפסק הלכה למעשה.

והרי פעולה זו מוסיפה גם בהצלחה בלימוד הנגלה והחסידות ובעבודת התפלה, וכמאמר רז"ל ע"פ מאיר עיני שניהם ה' כי יאר ה' פניו אליהם אור פני מלך חיים.

ואם בכל המצות ידוע גודל מעלת הזריזות, כנאמר ונשנה בדברי רז"ל, עאכו"כ בהנ"ל - לימוד התורה ועבודת התפלה וצדקה (רוחנית עם רעהו, להכניסו לד' אמות של תפלה ותורה), שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא.

בברכת הצלחה בעבודת הקודש, לימוד תורתנו הקדושה ועבודת התפלה (שהוא במקום קרבן), ועבודת הצדקה (ששקולה כנגד כל הקרבנות) - ובמיוחד כשנעשה כ"ז בארץ ישראל, ארץ הקודש.

- המצפה לבשו"ט מפעולות כאו"א מהם בכל האמור, ומהצלחתו בזה.

ובפרט ע"פ דברי כ"ק מו"ח אדמו"ר: יעדער יחיד איז א רבים.

- והרי עומדים אנו לפני כ"ד טבת, יום ההילולא של כ"ק רבנו הזקן, בעל התניא - פוסק בנסתר דתורה - והשלחן ערוך - פוסק בנגלה דתורה - נשיאנו, וגופא בתר רישא אזיל -

וחותם בברכה ללכת מחיל אל חיל להעלות בקודש.

מ. שניאורסאהן

נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 495.

ע"פ דברי: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תרמז, ובהנסמן בהערות שם.

וגופא.. אזיל: ראה עירובין מא, א.

להעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ.

השביעי, שהוא המשובע: ויק"ר פכ"ט, ח.

לא נצרכה כו': ראה אגה"ק ס"ז.

זהיר טפי: ראה ס' השיחות קיץ ה'ש"ת ע' כב.

ביראת ה' ובאהבת ה': שהן שרש לשס"ה מל"ת ורמ"ח מ"ע (תניא פ"ד).

הא-ל הנכבד.. הזה: ל' הכתוב (דברים כח, נח) השם הנכבד. ועיין תמורה ג, ב. וצ"ע.

בד' אמות של תורה: ברכות (ח, א) - נגלה ופנימיות התורה, וכמש"כ בפיה"מ להרמב"ם (בהקדמתו) שהכוונה ל"הדעת והמעשה" (ושם לפני זה בנוגע לדעת) "והנכבד שבמושכלות לצייר לנפשו אחדות הקב"ה וכל הנלוה לענין ההוא כו' לדעת האלקי".

וד' אמות של תפלה: ברכות (לא, ב). ועיין כתהאריז"ל שער מרז"ל לברכות (ח, א).

ע"ד דרז"ל: ברכות ח, א.

דלית פולחנא כו': הובא בכ"מ וראה זח"ג רסז, א.

וכדרז"ל: בספרי עה"פ.

וכמרז"ל: תמורה טז, א. וראה הקדמת התניא בסופה.

ידוע גודל: ראה אגה"ק סכ"א.

שאדם אוכל: שבת קכז, סע"א.

במקום קרבן: טושו"ע או"ח סצ"ח.

ועבודת הצדקה: ראה אגה"ק סוסי"ב. ובקו"א ד"ה וצדקה דפעולת הצדקה היא פעולת נחל איתן, ח"ע.

ששקולה כנגד: תניא פל"ד. וראה סוכה (מט, ב). וצ"ע.

ובמיוחד כשנעשה כו': דאין תורה כתורת א"י (ב"ר פט"ז, ד) ונאמר והתפללו אליך דרך ארצם (טושו"ע ר"ס צ"ד) וצדקה כשזורעין באה"ק התחתונה כו' תומ"י כו' (אגה"ק סו"ס ח).

ע"פ דברי: ס' המאמרים השי"ת ע' קץ.