אגרת ח'תתמח

ב"ה, מוצש"ק פ' אני חלקך ונחלתך בתוך בנ"י

ה'תשכ"ד. ברוקלין, נ.י.

כבוד משתתפי שיעור-לימוד ספר התניא בבית הכנסת

שונה הלכות, בעיר נתניא בארצנו הק' ת"ו ב"ב ע"י משיח צדקנו

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי הידיעה אשר סיימו חלק הראשון מספר תניא קדישא,

ובודאי ע"פ סגנון הידוע "מתכיפין התחלה להשלמה", התחילו תיכף חלק שני, הוא שער היחוד והאמונה (והקדמתו).

וכתוכן סיום חלק הראשון: כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא וכמ"ש במ"א.

- ואולי י"ל שהכוונה בזה לד"ה כי ביום הזה יכפר (לקוטי תורה ר"פ אחרי) -

אשר המשל דאש אוכלה הוא, שכמו שהאש אינו נתפס להקרא בשם אור ואש כלל ואינו מאיר למטה כי אם ע"י שנאחז בדבר גשמי וגם "אוכל" ומכלה אותו - כן הוא ג"כ בנוגע לה' (שנעשה) אלקיך (כחך וחיותך), אשר מאיר ומתגלה למטה ע"י תרי"ג מצות דוקא, כמבואר בקצרה גם בסיום פרק ג"ן, הוא סיום חלק הראשון.

אשר קיומם באמת הוא ע"י האהבה, שהיא שורש ויסוד לקיום כל מ"ע (שכולל גם מצות היראה שהיא שורש ויסוד לקיום) כל מל"ת, עבודת אהרן שהוא אוהב (וממשיך אהבה אפילו) את הבריות, בריות בעלמא.

ויהי רצון אשר יהי' גדול הלימוד האמור כי יביא לידי מעשה קיום המצות, אשר כדברי בעל התניא רבנו הזקן כאו"א ילך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו.

זאת בעבודת ה' במילי דשמיא, ובמילי דעלמא ישתכח יתיר בברכת ה', וכל הקרוב קרוב - קודם לברכה.

בכבוד ובברכה.

ובודאי: בהבא לקמן ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'תרכו.

אני חלקך ונחלתך: ראה רמב"ם סוף הל' שמיטה ויובל.

בתוך בנ"י: ראה אגה"ק סכ"ג.

תניא קדישא: לשון הסכמות דהוצאת התניא זאלקווי תקנ"ט.

סגנון הידוע: ב"רשות לחתן בראשית".

אינו נתפס כו': ראה לקו"ת שם.

אור ואש.. נאחז.. ומכלה: להעיר משו"ע רבנו הזקן או"ח סתצ"ה קו"א סק"ב.

קיומם באמת: ראה תניא פ"ד.

שהיא שורש כו': ראה הקדמת ח"ב דתניא.

עבודת אהרן: לקו"ת ר"פ בהעלותך ובפי' עד ירכה שם.

בריות בעלמא: תניא פ' לב.

גדול הלימוד: ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.

כדברי בעל.. קודם לברכה: אגה"ק סי' ז"ך.