סימן קיב
ד
הטעם הד' שהרי יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי כמעשה המבואר בגמ' (דף י"ג ע"א) גבי ההיא איתתא דהוה מזבנא וורשכי אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה כו' ע"ש ובטוש"ע סי' כ"ח ס"ב. והכא עדיף שהרי עדיין לא חטף מינה לגמרי. ולא יצאו המעות עדיין מתחת ידה. ואם משום דהכא בהכרך יש ג"כ עוד סך שני מאות וחמישים רו"כ שאינן שלה. כ"א של השני אנשים ר' ניסן ור' נחמן. וא"כ הלא שקלה גם המעות דלאו דידה. ואיך תאמר ודידי שקלי. אך זה אינו כיון שהיו מעותיה מאה וחמישים רו"כ בכרך אחד עם המעות של שני האנשים הנ"ל. ולא היה אפשר לה ליטול את שלה בלתי אם תקח כל הכרך. והרי א"כ היינו דידי שקלי דהפירוש שלא נתכוונה לקדושין כ"א רק ליקח את שלה. וה"נ כיון שנתכוונה ליטול את שלה א"כ אין כאן גילוי דעת על קדושין. ואם מפני שלקחה גם הר"נ רו"כ שלהם הרי לא היה אפשר בענין אחר והרי שני האנשים עומדים בצדה והם לא איכפת להם במה שלוקחת היא המעות להוליך להקאנטאהר ואדרבה זהו טובתם כמו טובתה והרי לא מיחו בידה לומר אנו רצונינו שר"ד יוליך א"כ לפחות לא איכפת להם זה וכן עשתה והוליכה כל המעות להקאנטאר ה"ז ודאי רק דידי שקלי ואדרבה הכא עדיף דהתם שקלתיה ואשתיקה אלא דיכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי והכא הרי עשתה המעשה בפועל כמו שביקשה תחלה שתוליכם להפאוויערנע ותקבל הצעטיל ממנו בשביל כולם היינו בשבילה ובשביל שני האנשים הנ"ל דמסתמא כן אמרה להפאוויערנע. א"כ הרי בפירוש גילתה דעתה שאינה מקבלת זה לשם קדושין דא"כ היו כל הארבע מאות רוכ"ס שייכים לה לבד והיא ודאי אמרה להפאוויערנע או עכ"פ לר' ניסן ור' נחמן הנזכרים שרק ק"נ הוא שלה וסך ר"נ הם של שני אנשים ר"נ ור"נ החנונים הנ"ל. א"כ עדיף משקלתיה ואשתיקה:
קיצור. הטעם הד' שהרי יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי כדין ההיא איתתא דמזבני וורשכי כו' ואף שבהכרך היו ג"כ מעות שאינן שלה מ"מ יכולה לומר כן כיון שבעלי המעות הנ"ל לא איכפת להם כלל אם היא תוליכם להפאוויערנע דהקאנטהאר ולא מיחו ע"ז נראה שהסכימו שהיא תוליכם וגם שבלתי אפשר היה לה ליקח את שלה לבד כיון שהי' הכל בכרך א' לכן י"ל שיכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי. וגם באמת הכא עדיף דהתם שקלתיה בשתיקה. משא"כ הכא אמרה שרצונה להוליך בעצמה דוקא:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור