סימן שסה
א
סימן שסה
בעזרה"י יום ה' ב' דר"ח תמוז תרי"ג לפ"ק כ' אה' הרב המופלג הוותיק מו"ה יצחק אייזיק נ"י אב"ד דק' אורשא. מכתבו קבלתי. והגב"ע אינו מבואר הטיב. היינו מה שכתוב תחלה האט ער איר פאר קוועצט דיא האנט כו'. אינו מבואר באר היטב שהעדים העידו כן. כי שמא זהו מאמר הבתולה ואבי' כי אח"כ נזכר מאמר העדים איין עדות זאגט כו'. ולא נתבאר שגם מש"ש תחלה הוא דברי העדים. על כן צריך להשיב על דרך זה. שאם כן הי' המעשה הדין כן. ולכן הדין לענ"ד שאם המעשה כן הוא ששני העדים שהם היהודים האנשי חיל העידו שאחר שנתן לידה המטבע ואחז ידה בחזקה. אח"כ אמר הרי את מקודשת לי וברח. ואמרו לה הרי קדשך וזרקה המטבע תומ"י. פשיטא שאין בהקדושין שום ממשות כלל ואינה צריכה גט. ולא עוד אלא אפילו אם לא אחז ידה בחזקה. רק שלא אמר והזכיר לשון קדושין עד אחר שנתן לה המטבע על דבר קניית אגוזים. ואחרי שכבר הי' המטבע בידה אז אח"כ אמר הרי את מקודשת לי אזי ג"כ אין חשש בהקדושין ואינה צריכה גט. דה"ל שתיקה דלאחר מתן מעות. ועוד שי"ל שאין זה שתיקה כיון שאח"כ תומ"י שאמרו לה הלא קדשך זרקה המטבע מידה והיא טוענת ג"כ שלא הבינה כלל מה שאמר כו'. וגם מובן שהכל נעשה בערמה ומרמה להטעות אותה כו':
אך אם מקודם שנתן המטבע לידה אמר הרי את מקודשת לי. או שאמר כן בשעת נתינה והיא קבלתו. אז יש להצריכה גט. דבכה"ג שקיבלה אחר ששמעה שאמר ל' קידושין אין לסמוך על הזריקה שזרקה אח"כ. אבל אם לא הזכיר ל' קידושין בשעת נתינת המטבע. רק אחר שהי' המטבע בידה על דבר קניית אגוזים אז אמר ל' קידושין א"צ שום גט מטעם דלעיל. וכ"ש וק"ו אם אחר נתינת המטבע בידה אחז ידה בחזקה ואמר לשון קידושין כמו שמשמע מלשון השאלה אזי פשוט מאוד שאינה צריכה גט כלל כיון שג"כ זרקה המטבע אח"כ:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור