אגרת ח'תשלז

ב"ה, ט' טבת תשכ"ד

ברוקלין.

שלום וברכה!

במענה למכתבו ממוצש"ק בח' כסלו.

כמדומה כתבתי גם במכתבי הקודם, שאין ידועים לי כאן הפרטים של העובדה עצמה שכתבו לי, ושגם הוא מזכיר במכתבו, ואין ענין להתערב בכגון זה בריחוק מקום, ובפרט בירושלים עיה"ק שכמה רבנים נמצאים בה, וכל נקודת המכתב היתה, אשר אין ענין כלל וכלל להביא תלונות למי שהוא - קודם שיזמין את המדובר לרב (או לבי"ד) אשר באה"ק ת"ו ומה טוב בירושלים עיה"ק עצמה, ויציע שם כל הטענות וכו' והם יורוהו דעת תורה בזה, באם הצד השני יסרב מלהופיע בפני רב וכו' - הרי (כנהוג בישראל) יקבל מהרב כתב סירוב על פלוני וכן הוראה, האם מותר לו להביא טענותיו במקום אחר [שהרי בנוגע לכאו"א מישראל, ובפרט לאנ"ש המתחנכים בדרכי החסידות ע"פ דרכי רבותינו נשיאינו, תורתנו הק' היא תורת חיים, הוראה בחיי היום יומים ובכל פרטי חיי האדם, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו], ואין אדם עושה דין לעצמו, ואדרבה, כשמכיר בעיניו אשר צודק הוא, מקום יותר לזהירות יתירה בזה, וק"ל, והתורה הק' היא גם תורת חיים חיים אמיתיים.

ובכתבו מכתבו בימי חנוכה, שמלחמת היונים היתה לא נגד חכמת התורה, כי אם "להשכיחם תורתך" (שזוהי תורה קדושה של השי"ת) ועד"ז בנוגע למצות, להעבירם על מצות שנקראים "חוקי רצונך", ומסרו בנ"י נפשם על נקודות אלו, מבלי להתחשב עם חשבונות ע"פ שכל וכו' והצליחו בהנהגה זו ועד שנקבע הענין לדורי דורות, הרי זה לימוד בשביל כאו"א בתוככי כל ישראל, אשר (בלשון הכתוב) אם בחקותי תלכו (ודרשו חז"ל שתהיו עמלים בתורה) וגו' - ועי"ז דוקא ונתתי גשמיכם בעתם וגו' ברכת ה' בהמצטרך לאדם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.

ולחשיבות הענין דהשלום וכו' - נשלח המכתב מהיר דחוף.

בעת רצון יזכירוהו למילוי משאלות לבבו לטובה בכל הענינים אודותם כותב, ולכל לראש - לשידוך טוב בקרוב ממש ובכל הפרטים.

בברכה לבשו"ט בכל האמור.

מ. שניאורסאהן

שמלחמת היונים: ראה גם לעיל אגרת ח'תשכג, ובהנסמן בהערות שם.

ודרשו חז"ל: פרש"י ותו"כ עה"פ.