סימן צ
א
מתוך תשו' הרב"י בדיני קדושין סי' ד' למדתי וראיתי לחקור בזה שלשה חקירות. הא' אם לפי גב"ע הראשון הוי קדושין ודאין. או קדושי ספק או רק כקול קדושין בעלמא. החקירה הב' אם לפי גב"ע השני אין הקדושין כלום לגמרי. והחקירה הג' אם הדין שיכולים לחזור בהן ממה שאמרו תחלה ושאין בזה משום כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד. וע"ז אשיב תחלה בקצרה. ואח"כ אבאר באריכות אי"ה הטעם ואומר בס"ד. ע"ד החקירה הא' כיון שעדות הראשונה לא נעשה בה שום דרישה וחקירה לא משבע חקירות המנויות במשנה פ"ה דסנהדרין ולא בבדיקות ודרישות בגופה של עדות והדין מרומה שהרי הבתולה מכחישתו וניכרים דברי אמת לכן קרוב הדבר מאד לומר שהעדות אינו כלום ואין עליה חשש קדושין מדאורייתא. והיינו אפילו לא היה עושים גב"ע השני כלל. דאין עדות הראשונה עדות גמורה לאוסרה אכ"ע. רק ה"ל כמו קול של קדושין. ועל החקירה הב' נראה שלפי הגב"ע השני נתברר שאין עליה חשש קדושין כלל וכלל. והרי היא פנויה כמקדם. ונתברר שהקול והחשש קדושין שע"פ גב"ע הראשון בטל ומבוטל כחרס הנשבר. ועל החקירה הג' ג"כ נראה שיכולים לחזור בהן ועדותן הראשונה בטילה. ועדותן השניה קיימת:
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור