סימן מז
ב
והרמב"ם פרק י"ב מה"ג הלכה ט"ו כתב מי שהוחזקה אשת איש כו' ובאה ואמרה מת בעלי כו' מלשונו מבואר אף שלא הוחזקה רק שהיא אשת איש. ולא שם בעלה. וכ"מ מהמשנה פ"ב דכתובות (דף כ"ב ע"א) ואם יש עדים שהיתה אשת איש והיא אומרת גרושה אני אינה נאמנת והא ודאי אף שהוחזקה שהיא אשת איש ואינו ידוע מי הוא אישה הדין כן. ואעפ"כ משמע דוקא גרושה אני אינה נאמנת. אבל אם אמרה מת בעלה נאמנת. והיינו משום דאם יבא בעלה הרי יוכל לברר שהוא בעלה. ויהי חומר בסופה:
קיצור. וכ"מ מהרמב"ם פי"ב מה"ג הט"ו ובמשנה פ"ב דכתובות (דף כ"ב ע"א):
יובא מ: chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · במקור