אגרת ח'תתצ

ב"ה, ערב חג הסכות, בעלות המנחה,

שלום וברכה!

ה'תשכ"ה. ברוקלין, נ.י.

הרה"ג אי"א חו"ב נבון ומסביר איש

האשכולות ורב רבנן

וכו' מהרי"ד הלוי - וכל המשפחה - שליט"א

ת"ח על מכ' הברכה מיום השלישי עיוהכ"פ, יום שלימות דוינחם ה', ברצון דוקא, ולא עוד אלא ששכרו הרבה ומעלתו גדולה כו', יום שמחת לבו.

וכבר מילתי' דמר אמורה ואברכה מברכיך, בברכת ה' שהיא מרובה על העיקר.

ויהי רצון אשר בקרוב בימינו נזכה, בתוך כלל ישראל, לראות בנחמת ציון וירושלים,

ולקיום היעוד בלע גו' ומחה ה"א דמעה מעל כל פנים גו',

והקיצו ורננו שוכני עפר שיחיים ה' בטל של אור גדול של מעלה.

בהוקרה בכבוד ובברכת החג ששמחתו משולשת בתורה.

בהמשך להמדובר - מצאתי לאח"ז בפיה"מ לדמאי (פ"א, מ"ב) דלא אכלתי באוני היינו קודם הקבורה (וכ"פ הרא"ש סוף מע"ש*).

ולסיום המכ' דמר לראות כהן כו' - וללוי אמר, להעיר ממש"כ האריז"ל (בלקוטי תורה ובשער הפסוקים ליחזקאל) שלעת"ל יהיו הלוים כהנים. - ועיין תניא פ"נ שהוסיף בזה "שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד" - וי"ל דבזה מיישב הקושיא שהרי התורה אמרה לנו ולבנינו עד עולם [רמב"ם הל'] יסוה"ת רפ"ט. ומבאר דאלה שעכשיו (ולא בזמן ההוא) הם לוים יהיו (כי יולדו) כהנים לעתיד.

זה עתה ראיתי בפיה"מ שהו"ל הרב קאפח (ירות"ו. תשכ"ג) שמעיר המו"ל שבכת"י שביד המו"ל מחק הרמב"ם (?) הנוסח שהעתקתו בדפוסים שלנו כנ"ל, וכתב בשולים נוסח שמעתיקו "ביום המיתה בלבד הוא אונן מה"ת" - כלשונו ביד החזקה. ומסיימים בטוב:

בריש ס' המאמרים תרכ"ט (ברוקלין, תשי"ט) מבואר (וכנראה מיוסד על מאמר אדמו"ר הצמח צדק) איך שברכתו של ה' יש בה גם המעלה דתפלה, יהי רצון, להמשיך רצון חדש לרפאות ולברך.

Kehot Publication Society · commercial