אורח חיים, סימן ט״ז

אשיעור טלית ובו ב' סעיפים:
שיעור טלית שחייבת בציצית שיערו חכמים אם היא גדולה כל כך שקטן שהגיע לכלל חינוך מצות ציצית דהיינו שהוא בן ט' שנים שאז הוא מתהלך לבדו בשוק וטליתו עליו וא"צ לשמור טליתו שלא יאבד ממנו ואם הוא מתכסה בה ראשו ורוב אורך גופו ורוב רחבו וגדול בן י"ג שנים הלובשה אינו מתבייש לצאת בה באקראי לשוק היא נקראת כסות וחייבת בציצית ואסור להתלבש בה בלא ציצית אפילו בביתו ואם אין הקטן בן ט' שנים מתכסה בה ראשו ורובו אע"פ שהגדול בן י"ג שנים יוצא בה באקראי לשוק בטלה דעתו אצל כל אדם מפני שאינה נקראת כסות כלל ולכן היא פטורה מן הציצית וי"א שאם הקטן בן ט' מתכסה בה ראשו ורובו אע"פ שאין גדול בן י"ג שנים יוצא בה באקראי לשוק היא נקראת כסות וחייבת בציצית והלכה כסברא הראשונה לכן צריך [ליזהר] שלא לעשות טלית קטן פחות מזה השיעור שנתבאר לפי הסברא הראשונה ואם רוצה להתלבש בטלית שהיא פחותה מזה השיעור יטיל בה ציצית כדי לחוש לסברא האחרונה אבל לא יברך עליה:

אשִׁעוּר טַלִּית וּבוֹ ב' סְעִיפִים:
שִׁעוּר טַלִּית שֶׁחַיֶּבֶת בְּצִיצִית, שִׁעֲרוּ חֲכָמִים, אִם הִיא גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁקָּטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל חִנּוּךְ מִצְוַת צִיצִית, דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים, שֶׁאָז הוּא מִתְהַלֵּךְ לְבַדּוֹ בַּשּׁוּק וְטַלִּיתוֹ עָלָיו, וְאֵין צָרִיךְ לִשְׁמֹר טַלִּיתוֹ שֶׁלֹּא יֹאבַד מִמֶּנּוּ, וְאִם הוּא מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֹב אֹרֶךְ גּוּפוֹ וְרֹב רָחְבּוֹ, וְגָדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים הַלּוֹבְשָׁהּ אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ לָצֵאת בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק — הִיא נִקְרֵאת כְּסוּת וְחַיֶּבֶת בְּצִיצִית, וְאָסוּר לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהּ בְּלֹא צִיצִית אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ. וְאִם אֵין הַקָּטָן בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁהַגָּדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים יוֹצֵא בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק — בְּטֵלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָהּ נִקְרֵאת כְּסוּת כְּלָל, וְלָכֵן הִיא פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם הַקָּטָן בֶּן תֵּשַׁע מִתְכַּסֶּה בָּהּ רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין גָּדוֹל בֶּן י"ג שָׁנִים יוֹצֵא בָּהּ בְּאַקְרַאי לַשּׁוּק — הִיא נִקְרֵאת כְּסוּת וְחַיֶּבֶת בְּצִיצִית.
וַהֲלָכָה כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה, לָכֵן צָרִיךְ [לִזָּהֵר] שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת טַלִּית קָטָן פָּחוֹת מִזֶּה הַשִּׁעוּר שֶׁנִּתְבָּאֵר לְפִי הַסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְאִם רוֹצֶה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּטַלִּית שֶׁהִיא פְּחוּתָה מִזֶּה הַשִּׁעוּר — יָטִיל בָּהּ צִיצִית, כְּדֵי לָחֹש לַסְּבָרָא הָאַחֲרוֹנָה, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עָלֶיהָ:

ביזהרו לעשות בטליתות קטנים הכתפים רחבים דהיינו החתיכות המוטלות על הכתף כי היכי דלא ליתי אוירא דהאי גיסא ואוירא דהאי גיסא ולבטל ליה:

ביִזָּהֲרוּ לַעֲשׂוֹת בְּטַלִּיתוֹת קְטַנִּים הַכְּתֵפַיִם רְחָבִים, דְּהַיְנוּ הַחֲתִיכוֹת הַמֻּטָּלוֹת עַל הַכָּתֵף, כִּי הֵיכִי דְּלָא לֵיתֵי אֲוִירָא דְּהַאי גִּיסָא וַאֲוִירָא דְּהַאי גִּיסָא וּלְבַטֵּל לֵיהּ:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org