אורח חיים, סימן תקצ״ז

אאם מותר להתענות בראש השנה ובו ט' סעיפים:
יש אומרים שמצוה להתענות בראש השנה ובשבת תשובה כמו בכל עשרת ימי תשובה ואין הלכה כדבריהם אלא אסור להתענות בראש השנה ושבת תשובה כמו שאסור בשאר שבת ויו"ט ואפילו ראה חלום רע וספק לו אם הוא מהחלומות שמתענין עליהם בשבת לא יתענה ומצוה לאכול ולשתות ולשמוח בראש השנה כמ"ש בסי' תקפ"א אמנם לא יאכלו כל שבעם למען לא יקילו ראשם ותהיה יראת ה' על פניהם:

אאִם מֻתָּר לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט' סְעִיפִים:
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבְשַׁבַּת תְּשׁוּבָה כְּמוֹ בְּכָל עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְאֵין הֲלָכָה כְּדִבְרֵיהֶם, אֶלָּא אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשַׁבַּת תְּשׁוּבָה כְּמוֹ שֶׁאָסוּר בִּשְׁאָר שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב. וַאֲפִלּוּ רָאָה חֲלוֹם רַע וְסָפֵק לוֹ אִם הוּא מֵהַחֲלוֹמוֹת שֶׁמִּתְעַנִּין עֲלֵיהֶם בְּשַׁבָּת — לֹא יִתְעַנֶּה.
וּמִצְוָה לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקפ"א, אָמְנָם לֹא יֹאכְלוּ כָּל שָׂבְעָם לְמַעַן לֹא יָקֵלּוּ רֹאשָׁם וְתִהְיֶה יִרְאַת ה' עַל פְּנֵיהֶם:

ביש מקומות שקבלה בידם שכל מי שרגיל להתענות בראש השנה ומשנה רגילתו ואינו מתענה אינו משלים שנתו ומכל מקום מי שאינו ירא לנפשו אין צריך להתענות כל ימיו רק צריך התרה כשאר נדר:

ביֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם שֶׁכָּל מִי שֶׁרָגִיל לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּמְשַׁנֶּה רְגִילוּתוֹ וְאֵינוֹ מִתְעַנֶּה — אֵינוֹ מַשְׁלִים שְׁנָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁאֵינוֹ יָרֵא לְנַפְשׁוֹ — אֵין צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת כָּל יָמָיו, רַק צָרִיךְ הַתָּרָה כִּשְׁאָר נֶדֶר:

גהמתענה בראש השנה צריך ללמוד כל היום או לומר תחינות שהרי כל יו"ט צריך לחלק חציו לה' וחציו לכם כדי לקיים שני פסוקים שבאחד כתוב לה' ובאחד כתוב לכם וזה שהוא מתענה ואינו מקיים המקרא שנאמר בו לכם צריך לעשות כולו לה' כדי לקיים המקרא שנאמר בו לה' ולא נאמר בו לכם ומשמע שכל היום יהיה לה' לבדו:

גהַמִּתְעַנֶּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה צָרִיךְ לִלְמֹד כָּל הַיּוֹם אוֹ לוֹמַר תְּחִנּוֹת, שֶׁהֲרֵי כָּל יוֹם טוֹב צָרִיךְ לְחַלֵּק חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם, כְּדֵי לְקַיֵּם שְׁנֵי פְּסוּקִים שֶׁבְּאֶחָד כָּתוּב "לַה'" וּבְאֶחָד כָּתוּב "לָכֶם", וְזֶה שֶׁהוּא מִתְעַנֶּה וְאֵינוֹ מְקַיֵּם הַמִּקְרָא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לָכֶם" — צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֻּלּוֹ לַה', כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּקְרָא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "לַה'" וְלֹא נֶאֱמַר בּוֹ "לָכֶם", וּמַשְׁמָע שֶׁכָּל הַיּוֹם יִהְיֶה לַה' לְבַדּוֹ:

דהמתענה בראש השנה או בשאר יו"ט אסור לו לבשל או לעשות שאר מלאכות אוכל נפש לצורך אחרים כמ"ש בסי' תקכ"ז עיין שם הטעם:

דהַמִּתְעַנֶּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה אוֹ בִּשְׁאָר יוֹם טוֹב — אָסוּר לוֹ לְבַשֵּׁל אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר מְלָאכוֹת אֹכֶל נֶפֶשׁ לְצֹרֶךְ אֲחֵרִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תקכ"ז, עַיֵּן שָׁם הַטַּעַם:

היש אומרים שקבלה בידם שהמתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום אם היה ביום ראשון של ראש השנה צריך להתענות שני הימים של ראש השנה כל ימיו אפילו כשחל בשבת הואיל והראו לו סימן רע פעם אחת בהתחלת ראש השנה בלילה הראשון רמזו לו שתעניתו חביב לפני הקב"ה בראש השנה לפיכך יעשה רצונו ויתענה כל שני ימים של ראש השנה שהן כיום אחד ארוך כמ"ש בסי' ת"ר אבל אסור להתענות בלילות של ראש השנה כמו בשאר יו"ט שאף בחלומו לא רמזו לו אלא להתענות ביום כדרך כל תענית חלום שאין מתענין אלא ביום:

היֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁקַּבָּלָה בְּיָדָם שֶׁהַמִּתְעַנֶּה פַּעַם אַחַת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תַּעֲנִית חֲלוֹם אִם הָיָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת שְׁנֵי הַיָּמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל יָמָיו אֲפִלּוּ כְּשֶׁחָל בְּשַׁבָּת, הוֹאִיל וְהֶרְאוּ לוֹ סִימָן רַע פַּעַם אַחַת בְּהַתְחָלַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן רָמְזוּ לוֹ שֶׁתַּעֲנִיתוֹ חָבִיב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְפִיכָךְ יַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ וְיִתְעַנֶּה כָּל שְׁנֵי יָמִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁהֵן כְּיוֹם אֶחָד אָרֹךְ כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ת"ר. אֲבָל אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת בַּלֵּילוֹת שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּמוֹ בִּשְׁאָר יוֹם טוֹב, שֶׁאַף בַּחֲלוֹמוֹ לֹא רָמְזוּ לוֹ אֶלָּא לְהִתְעַנּוֹת בַּיּוֹם, כְּדֶרֶךְ כָּל תַּעֲנִית חֲלוֹם שֶׁאֵין מִתְעַנִּין אֶלָּא בַּיּוֹם:

וואם הראו לו החלום ביום שני של ראש השנה יתענה כל ימיו יום שני בלבד ולא יום ראשון ומכל מקום מי שאינו ירא לנפשו אינו צריך לחוש לקבלה זו ואינו צריך להתענות כל ימיו כלל לא ביום ראשון ולא ביום שני אף שהיה החלום ביום ראשון:

ווְאִם הֶרְאוּ לוֹ הַחֲלוֹם בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה — יִתְעַנֶּה כָּל יָמָיו יוֹם שֵׁנִי בִּלְבַד וְלֹא יוֹם רִאשׁוֹן.
וּמִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁאֵינוֹ יָרֵא לְנַפְשׁוֹ — אֵינוֹ צָרִיךְ לָחֹשׁ לְקַבָּלָה זוֹ, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהִתְעַנּוֹת כָּל יָמָיו כְּלָל לֹא בְּיוֹם רִאשׁוֹן וְלֹא בְּיוֹם שֵׁנִי, אַף שֶׁהָיָה הַחֲלוֹם בְּיוֹם רִאשׁוֹן:

זהמתענה בראש השנה תענית חלום אינו צריך לישב בחול תענית על תעניתו כמו המתענה בשבתות ובימים טובים וכמ"ש בסי' רפ"ח שהרי יש אומרים שמצוה להתענות בראש השנה ואע"פ שאין הלכה כן מכל מקום כדאי הם לסמוך עליהם לענין שלא נחזיק תענית זו לעבירה שיצטרך להתענות בחול בשביל כך:

זהַמִּתְעַנֶּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תַּעֲנִית חֲלוֹם — אֵינוֹ צָרִיךְ לֵישֵׁב בְּחֹל תַּעֲנִית עַל תַּעֲנִיתוֹ כְּמוֹ הַמִּתְעַנֶּה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רפ"ח, שֶׁהֲרֵי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁמִּצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הֲלָכָה כֵּן, מִכָּל מָקוֹם כְּדַאי הֵם לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם לְעִנְיָן שֶׁלֹּא נַחֲזִיק תַּעֲנִית זוֹ לַעֲבֵרָה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְהִתְעַנּוֹת בְּחֹל בִּשְׁבִיל כָּךְ:

חאע"פ שמי שקיבל עליו להתענות בשבת או בי"ט אין קבלתו כלום ומותר לאכול בלא התרה כמ"ש בסימן תק"ע מכל מקום מי שקיבל עליו להתענות בראש השנה אף על פי שלא הוציאו בלשון נדר אלא בלשון קבלת תענית בעלמא שאמר הרי עלי להתענות בראש השנה צריך התרה מאחר דיש אומרים דמצוה להתענות אין זה כמקבל עליו לעבור עבירה שאין קבלתו כלום.

חאַף עַל פִּי שֶׁמִּי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת בְּשַׁבָּת אוֹ בְּיוֹם טוֹב אֵין קַבָּלָתוֹ כְּלוּם וּמֻתָּר לֶאֱכֹל בְּלֹא הַתָּרָה כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן תק"ע, מִכָּל מָקוֹם מִי שֶׁקִּבֵּל עָלָיו לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הוֹצִיאוֹ בִּלְשׁוֹן נֶדֶר אֶלָּא בִּלְשׁוֹן קַבָּלַת תַּעֲנִית בְּעָלְמָא שֶׁאָמַר "הֲרֵי עָלַי לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה" — צָרִיךְ הַתָּרָה, מֵאַחַר דְּיֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת — אֵין זֶה כִּמְקַבֵּל עָלָיו לַעֲבֹר עֲבֵרָה שֶׁאֵין קַבָּלָתוֹ כְּלוּם.

טוהנוהגין להתענות בראש השנה לא יאמרו ענינו כמו שאין אומרים ענינו ביום הכיפורים מפני שהן ימי דין ואין שייך לומר ביום צום תעניתנו:

טוְהַנּוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — לֹא יֹאמְרוּ "עֲנֵנוּ", כְּמוֹ שֶׁאֵין אוֹמְרִים "עֲנֵנוּ" בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן יְמֵי דִּין וְאֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר "בְּיוֹם צוֹם תַּעֲנִיתֵנוּ":

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org