אורח חיים, סימן ע״ח

אמי שנצטרך להטיל מים בשעת קריאה ובו ד' סעיפים:
היה קורא קריאת שמע והתחילו מי רגליו שותתין על ברכיו פוסק עד שיכלו לשתות וחוזר לקרות אפילו נפלו על בגדיו ויש בהם טופח על מנת להטפיח כיון שהם מכוסין בבגד העליון ואם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש כמ"ש בסי' ס"ה:

אמִי שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְהָטִיל מַיִם בִּשְׁעַת קְרִיאָה וּבוֹ ד' סְעִיפִים:
הָיָה קוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע וְהִתְחִילוּ מֵי רַגְלָיו שׁוֹתְתִין עַל בִּרְכָּיו — פּוֹסֵק עַד שֶׁיִּכְלוּ לִשְׁתֹת, וְחוֹזֵר לִקְרוֹת, אֲפִלּוּ נָפְלוּ עַל בְּגָדָיו וְיֵשׁ בָּהֶם טוֹפֵחַ עַל מְנָת לְהַטְפִּיחַ, כֵּיוָן שֶׁהֵם מְכֻסִים בַּבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן. וְאִם שָׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ — חוֹזֵר לָרֹאשׁ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ה:

בואם נפלו מי רגלים בארץ מרחיק מהם ד' אמות ואם הוא מקום שיכולין ליבלע בקרקע במהרה יכול להמתין עד שיבלעו ואין חוששין שמא ישהה בהמתנה זו כדי לגמור את כולה ויצטרך לחזור לראש לפי שאף אם יהיה כן אין כאן איסור במה שקורא קריאת שמע ב' פעמים מפני שהוא כקורא בתורה (ומכל מקום לכתחלה אין לשהות כל כך כמ"ש בסי' פ"ה) אבל אם אירע כן כשעומד בתפלה לא ימתין עד שיבלעו כי שמא ישהה כדי לגמור את כולה ויצטרך לחזור לראש ויגרום ברכה שאינה צריכה אלא ירחיק ד' אמות או יצא לחדר אחר ויגמור שם תפלתו:

בוְאִם נָפְלוּ מֵי רַגְלַיִם בָּאָרֶץ — מַרְחִיק מֵהֶם ד' אַמּוֹת. וְאִם הוּא מָקוֹם שֶׁיְּכוֹלִין לִבָּלַע בַּקַּרְקַע בִּמְהֵרָה — יָכוֹל לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּבָּלְעוּ, וְאֵין חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא יִשְׁהֶה בְּהַמְתָּנָה זוֹ כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ וְיִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ, לְפִי שֶׁאַף אִם יִהְיֶה כֵּן — אֵין כָּאן אִסּוּר בַּמֶּה שֶׁקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע ב' פְּעָמִים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּקוֹרֵא בַּתּוֹרָה (וּמִכָּל מָקוֹם לְכַתְּחִלָּה אֵין לִשְׁהוֹת כָּל כָּךְ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסִימָן פ"ה). אֲבָל אִם אֵרַע כֵּן כְּשֶׁעוֹמֵד בַּתְּפִלָּה — לֹא יַמְתִּין עַד שֶׁיִּבָּלְעוּ, כִּי שֶׁמָּא יִשְׁהֶה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ וְיִצְטָרֵךְ לַחֲזֹר לָרֹאשׁ וְיִגְרֹם בְּרָכָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה, אֶלָּא יַרְחִיק ד' אַמּוֹת אוֹ יֵצֵא לְחֶדֶר אַחֵר וְיִגְמֹר שָׁם תְּפִלָּתוֹ:

גבמה דברים אמורים כשבגדו העליון נקי ומכסה על מי רגלים שנפלו על בגדים התחתונים אבל אם לכלוך מי רגלים שבבגדיו הוא מגולה שאף אם ירחק ד' אמות לא יתפלל בנקיות לא יפסיק תפלתו כלל אלא גומרה במקום שעומד שם אע"פ שמי רגליו מגולין וא"צ להחליף בגדיו אפילו יש לו שכיון שלאחר שנפלו ממנו מי רגליו אין איסורן אלא מדברי סופרים לא הטריחוהו להפסיק תפלתו וללבוש בגדים אחרים כיון שהוא עומד כבר בתפלתו שאסור להפסיק בה בלבישת הבגד וגם אם בא להחמיר על עצמו אינו רשאי משא"כ בהרחקת ד' אמות כשבגדו העליון נקי אין בה טורח כלל (וגם אינה חשובה הפסק כל כך כמו לבישת בגד):

גבַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? כְּשֶׁבִּגְדוֹ הָעֶלְיוֹן נָקִי וּמְכַסֶּה עַל מֵי רַגְלַיִם שֶׁנָּפְלוּ עַל בְּגָדִים הַתַּחְתּוֹנִים, אֲבָל אִם לִכְלוּךְ מֵי רַגְלַיִם שֶׁבִּבְגָדָיו הוּא מְגֻלֶּה, שֶׁאַף אִם יִרְחַק ד' אַמּוֹת לֹא יִתְפַּלֵּל בִּנְקִיּוּת — לֹא יַפְסִיק תְּפִלָּתוֹ כְּלָל, אֶלָּא גּוֹמְרָהּ בְּמָקוֹם שֶׁעוֹמֵד שָׁם אַף עַל פִּי שֶׁמֵּי רַגְלָיו מְגֻלִּין. וְאֵין צָרִיךְ לְהַחֲלִיף בְּגָדָיו אֲפִלּוּ יֵשׁ לוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁלְּאַחַר שֶׁנָּפְלוּ מִמֶּנּוּ מֵי רַגְלָיו אֵין אִסּוּרָן אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים — לֹא הִטְרִיחוּהוּ לְהַפְסִיק תְּפִלָּתוֹ וְלִלְבֹּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, כֵּיוָן שֶׁהוּא עוֹמֵד כְּבָר בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בָּהּ בִּלְבִישַׁת הַבֶּגֶד. וְגַם אִם בָּא לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ — אֵינוֹ רַשַּׁאי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּהַרְחָקַת ד' אַמּוֹת כְּשֶׁבִּגְדוֹ הָעֶלְיוֹן נָקִי — אֵין בָּהּ טֹרַח כְּלָל (וְגַם אֵינָהּ חֲשׁוּבָה הֶפְסֵק כָּל כָּךְ כְּמוֹ לְבִישַׁת בֶּגֶד):

דמי שיש לו חולי שמטפטף תמיד מי רגלים לאונסו וא"כ לא יוכל להתפלל לעולם יעשה לו בגד סביב איברו כדי שבגדים העליונים יהיו נקיים ויכנס לבית הכנסת ויתפלל ובשעת הטפת מי רגלים יפסוק ואח"כ יחזור למקום שפסק רק יזהר שלא יתחיל להתפלל כשהוצרך כבר לטפטף ואע"פ שיודע שבתוך תפלתו יצטרך לטפטף אין בכך כלום כיון שאי אפשר לו להמתין עד שיטהר (עי' סי' פ'):

דמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֳלִי שֶׁמְּטַפְטֵף תָּמִיד מֵי רַגְלַיִם לְאָנְסוֹ, וְאִם כֵּן לֹא יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל לְעוֹלָם — יַעֲשֶׂה לוֹ בֶּגֶד סְבִיב אֵיבָרוֹ, כְּדֵי שֶׁבְּגָדִים הָעֶלְיוֹנִים יִהְיוּ נְקִיִּים וְיִכָּנֵס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיִתְפַּלֵּל. וּבִשְׁעַת הַטָּפַת מֵי רַגְלַיִם — יַפְסִיק וְאַחַר כָּךְ יַחֲזֹר לְמָקוֹם שֶׁפָּסַק, רַק יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַתְחִיל לְהִתְפַּלֵּל כְּשֶׁהֻצְרַךְ כְּבָר לְטַפְטֵף. וְאַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁבְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ יִצְטָרֵךְ לְטַפְטֵף — אֵין בְּכָךְ כְּלוּם, כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַמְתִּין עַד שֶׁיִּטַּהֵר (עַיֵּן סִימָן פ'):

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org