אורח חיים, סימן תקפ״ג

אדברים שנוהגים לאכול בראש השנה ובו [ח]' סעיפים:
יהא אדם רגיל לאכול בראש השנה כרתי סילקא דהיינו תרדין תמרי קרא רוביא דהיינו תלתן והוא הדין מה שנקרא בלשונות אחרים לשון רבוי יאכלו כל אנשי מדינה ומדינה כלשונם וכשאוכל רוביא וכיוצא בו יאמר יהי רצון מלפניך שירבו זכיותינו וכשיאכל כרתי יאמר יהי רצון מלפניך שיכרתו שונאינו וכשיאכל סילקא יאמר יהי רצון מלפניך שיסתלקו אויבינו וכשיאכל תמרי יאמר יהי רצון מלפניך שיתמו שונאינו וכשיאכל קרא יאמר יהי רצון מלפניך שיקרע גזר דיננו ויקראו לפניך זכיותינו. ויש נוהגים לאכול תפוח מתוק מטובל בדבש ואומרים תתחדש עלינו שנה מתוקה ויברך על התפוח ולא על הדבש לפי שהדבש הוא טפל לתפוח:

אדְּבָרִים שֶׁנּוֹהֲגִים לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבוֹ ט' סְעִיפִים:
יְהֵא אָדָם רָגִיל לֶאֱכֹל בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כַּרְתִּי, סִילְקָא דְּהַיְנוּ תְּרָדִין, תַּמְרֵי, קָרָא, רוּבְּיָא דְּהַיְנוּ תִּלְתָּן, וְהוּא הַדִּין מַה שֶּׁנִּקְרָא בִּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים לְשׁוֹן רִבּוּי יֹאכְלוּ כָּל אַנְשֵׁי מְדִינָה וּמְדִינָה כִּלְשׁוֹנָם. וּכְשֶׁאוֹכֵל רוּבְּיָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּרְבּוּ זְכֻיּוֹתֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל כַּרְתִּי יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּכָּרְתוּ שׂוֹנְאֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל סִילְקָא יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּסְתַּלְּקוּ אוֹיְבֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל תַּמְרֵי יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּתַּמּוּ שׂוֹנְאֵינוּ", וּכְשֶׁיֹּאכַל קָרָא יֹאמַר "יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּקָּרַע גְּזַר דִּינֵנוּ וְיִקָּרְאוּ לְפָנֶיךָ זְכֻיּוֹתֵינוּ".
וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לֶאֱכֹל תַּפּוּחַ מָתוֹק מְטֻבָּל בִּדְבַשׁ וְאוֹמְרִים "תִּתְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה מְתוּקָה", וִיבָרֵךְ עַל הַתַּפּוּחַ וְלֹא עַל הַדְּבַשׁ, לְפִי שֶׁהַדְּבַשׁ הוּא טָפֵל לַתַּפּוּחַ:

בויש אוכלים דגים לפרות ולרבות כדגים ואין מבשלים בחומץ:

בוְיֵשׁ אוֹכְלִים דָּגִים לִפְרוֹת וְלִרְבּוֹת כְּדָגִים, וְאֵין מְבַשְּׁלִים בְּחֹמֶץ:

גכל המינים שצריך לברך כשאוכלם בתוך הסעודה כגון תפוחים ותמרים יאמר הבקשה אחר התחלת האכילה מפני שאסור להפסיק בין הברכה לאכילה:

גכָּל הַמִּינִים שֶׁצָּרִיךְ לְבָרֵךְ כְּשֶׁאוֹכְלָם בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה כְּגוֹן תַּפּוּחִים וּתְמָרִים יֹאמַר הַבַּקָּשָׁה אַחַר הַתְחָלַת הָאֲכִילָה, מִפְּנֵי שֶׁאָסוּר לְהַפְסִיק בֵּין הַבְּרָכָה לָאֲכִילָה:

דויש נוהגים לטבל פרוסת המוציא בדבש ויש אוכלין רמונים ואומרים נרבה זכיות כרמון ונוהגין לאכול בשר שמן ולשתות דבש וכל מיני מתיקה כדי שתהא השנה הזאת מתוקה ושמינה וכן כתוב בעזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים:

דוְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִטְבֹּל פְּרוּסַת הַמּוֹצִיא בִּדְבַשׁ. וְיֵשׁ אוֹכְלִין רִמּוֹנִים וְאוֹמְרִים "נַרְבֶּה זְכֻיּוֹת כָּרִמּוֹן". וְנוֹהֲגִין לֶאֱכֹל בָּשָׂר שָׁמֵן וְלִשְׁתּוֹת דְּבַשׁ וְכָל מִינֵי מְתִיקָה, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא הַשָּׁנָה הַזֹּאת מְתוּקָה וּשְׁמֵנָה, וְכֵן כָּתוּב בְּעֶזְרָא "אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים":

היש לאכול ראש איל זכר לאילו של יצחק ואם אין ראש איל יאכל ראש כבש ואם אין ראש כבש יאכל ראש אחר לומר נהיה לראש ולא לזנב:

היֵשׁ לֶאֱכֹל רֹאשׁ אַיִל זֵכֶר לְאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, וְאִם אֵין רֹאשׁ אַיִל — יֹאכַל רֹאשׁ כֶּבֶשׂ, וְאִם אֵין רֹאשׁ כֶּבֶשׂ — יֹאכַל רֹאשׁ אַחֵר, לוֹמַר נִהְיֶה לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב:

ויש מדקדקים שלא לאכול אגוזים ולוזים (פירוש אגוזים קטנים) מפני שהם מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה:

ויֵשׁ מְדַקְדְּקִים שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֱגוֹזִים וְלוּזִים (פֵּרוּשׁ אֱגוֹזִים קְטַנִּים), מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַרְבִּים כִּיחָה וְנִיעָה וּמְבַטְּלִים הַתְּפִלָּה:

זונוהגים לילך אל הנהר שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים ואומרים שם פסוק ישוב ירחמנו וגו' ותשליך וגו' וטוב שיהיה מחוץ לעיר ויש לילך ביום ראשון של ראש השנה אחר מנחה קודם שקיעת החמה ולומר פסוק מי אל כמוך וגו':

זוְנוֹהֲגִים לֵילֵךְ אֶל הַנָּהָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דָּגִים חַיִּים, לְסִימָן שֶׁלֹּא תִּשְׁלֹט בָּנוּ עַיִן הָרָע וְנִפְרֶה וְנִרְבֶּה כְּדָגִים, וְאוֹמְרִים שָׁם פָּסוּק "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ וְגוֹ' וְתַשְׁלִיךְ וְגוֹ'". וְטוֹב שֶׁיִּהְיֶה מִחוּץ לָעִיר. וְיֵשׁ לֵילֵךְ בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אַחַר מִנְחָה קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, וְלוֹמַר פָּסוּק "מִי אֵל כָּמוֹךָ וְגוֹ'":

חונוהגין שלא לישן ביום ראש השנה כדי שלא יישן מזלו והיושב ובטל הרי זה כישן ויש נוהגים לישן אחר חצות היום:

חוְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִישֹׁן בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִישַׁן מַזָּלוֹ. וְהַיּוֹשֵׁב וּבָטֵל — הֲרֵי זֶה כְּיָשֵׁן. וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִישֹׁן אַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם:

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org

Kehot Publication Society · CC BY-NC · sefaria.org